מתיחה במפשעה – גורמים, דרכי אבחון ודרכי טיפול

כאבים במפשעה נגרמים לרוב בשל פציעה בשרירים המקרבים של הירך. אבחון הבעיה בשלביה המוקדמים, שיקום השריר ושיפור היכולת שלו לעמוד בעומסים תשיב את המטופל לתפקוד מלא

 

פציעה בשרירים המקרבים של הירך היא הסיבה הנפוצה ביותר לכאבים במפשעה. מוקד הפציעה יכול להיות בשריר עצמו, בנקודת החיבור של הגיד לאגן או פגיעה בצומת המעבר בין השריר לגיד, פגיעה זו היא הנפוצה ביותר.

מתיחה במפשעה נפוצה בקרב ספורטאים העוסקים בענפי ספורט המחייבים שינויי כיוון, סיבובים, ספרינטים ובעיטות. פציעה זו היא אחת הסיבות הנפוצות לכאב במפשעה אצל שחקני כדורגל, ולמעשה מתיחות במפשעה מהוות בין11%-16% מכלל הפציעות בכדורגל. כמובן שמתיחות במפשעה קיימות בענפי ספורט נוספים, כמו ריצה, טניס, כדורסל, רוגבי, הוקי קרח ופוטבול אמריקאי.

 

מה גורם למתיחה במפשעה?

שינוי כיוון ובעיטה הן הפעולות העיקריות הגורמות לפציעה בשרירים המקרבים. מניתוח סרטוני ווידאו שתיעדו את רגע הפציעה של 17 שחקני כדורגל מקצוענים עלה כי רוב הפציעות מתרחשות במצבים ללא מגע (71%) או לאחר תגובה מהירה לשינוי במצב המשחק (53%). 

כמו כן, נמצא כי הפעולות שקדמו לפציעה היו שינוי כיוון (35%), בעיטה (29%), ניסיון להגיע לכדור – שליחת רגל לכדור, כאשר הפציעה מתרחשת ברגל שנשארת על הקרקע (24%) וקפיצה (12%). שינוי כיוון ושליחת רגל לכדור מוגדרות כפעולות בשרשרת קינמטית סגורה המהווה את מספר הפציעות הגבוה ביותר (59%), זהו מצב שבו הרגל נמצאת על הקרקע בזמן התרחשות הפציעה. פציעות אלה נגרמות לרוב בשל יישור, הרחקה וסיבוב החוצה של הירך.

פציעות בזמן בעיטה או קפיצה מוגדרות כשרשרת קינמטית פתוחה (41%), כלומר מצב שבו הרגל הייתה באוויר בזמן התרחשות הפציעה. פציעות אלה נגרמות לרוב בשל תנועה מהירה של הירך בעת מעבר מיישור לכפיפה, וכן בשל קירוב הירך בעת סיבובה החוצה. 

נראה כי הכיווץ האקסצנטרי של השרירים המקרבים בניסיון לבלום את תנועת הירך אחורה והצידה הוא כנראה הסיבה העיקרית לפציעה. כמו כן, הפציעה יכולה להתרחש גם בזמן כיווץ קונצנטרי חזק של השריר. 

בשונה מהמקרה האקוטי, כאב כרוני במפשעה יכול לנבוע גם ממיקרו-טראומה שנגרמה מעומס מצטבר שהשריר או הגיד לא התאושש ממנו. ללא ניהול עומס מתאים, הפגיעה יכולה להגיע לידי מתיחה של השריר ואף לקרע שלו. 

 

מהם המאפיינים של מתיחה במפשעה?

הסימן העיקרי לפציעה של השרירים המקרבים הוא כאב חזק באזור המפשעה.

לעיתים קרובות ספורטאים יפתחו "סימני אזהרה" לפני הופעת הכאב, אלה באים לידי ביטוי בהרגשה של "נוקשות" או חוסר נעימות המשולבת עם ירידה בביצועים. במצב זה כדאי להוריד עומסים לפרק זמן מסוים. 

מתיחה בשרירים המקרבים מאופיינת בכאבים בירך הפנימית וברגישות לאורך בטן השריר, הגיד או נקודת החיבור ביניהם. הכאב יחמיר בעת קירוב ירך (הצמדת רגלים). לרוב הקרעים מופיעים בצומת שבין השריר לגיד, אך לא פעם מזהים אותם גם בבטן השריר.

במצב אקוטי, הכאב באזור המפשעה יורגש בעצמה רבה, וכל ניסיון להמשיך בפעילות ילווה בדקירה. בחלק מהמקרים ניתן יהיה לראות גם נפיחות ושטף דם באזור לאחר כמה ימים.

במקרים כרוניים, תסמיני הפציעה במפשעה יהיו מורכבים וקשים יותר לאפיון. על כן, חשוב לדעת כי התסמינים הנפוצים ביותר הם כאב בזמן אימון, נוקשות בבוקר ולאחר אימון ולעיתים גם כאב במנוחה. 

 

כיצד מאבחנים מתיחה במפשעה?

תחילה, יש להתייחס להיסטוריה הרפואית של המטופל ושל הפציעה – מתי התחיל הכאב, מה קדם להופעת הכאב, אם היה אירוע ספציפי שגרם לכאב ואם חלה הטבה או החמרה מאז שהתחיל הכאב. לאחר מכן, הפיזיותרפיסט יבצע בדיקה קלינית. 

הבדיקה כוללת מישוש לאורך השרירים המקרבים, בדיקת טווחי תנועה והערכת כוח. רגישות באזור, ירידה בכוח השרירים וכאבים בעת קירוב הירך כנגד התנגדות הם הסממנים הבולטים ביותר לזיהוי הפגיעה. לשם השוואה חשוב לבצע את הבדיקה גם ברגל השנייה. כדי לאשש את הממצאים ולקבל מידע נוסף על המיקום המדויק של המתיחה או של קרע וכן כדי לבצע אבחנה מבדלת, ניתן להיעזר בבדיקת אולטרסאונד או MRI. 

בדיקה נוספת שנהוג לבצע היא בדיקת כאב בהפעלת כוח. בבדיקה זו המטופל שוכב על הגב עם רגלים ישרות בפיסוק קל. הפיזיותרפיסט ימקם את האמה שלו בין רגלי המטופל בגובה הקרסול, והמטופל יתבקש ללחוץ את הרגלים פנימה ולהצמיד את רגליו לאמה של הפיזיותרפיסט. אם בזמן הבדיקה המטופל מדווח על כאב, אזי הבדיקה חיובית וככל הנראה ישנה פגיעה בשרירים המקרבים שבמפשעה. 

 

כיצד מטפלים במתיחה במפשעה?

ברוב המקרים שבהם אובחנה מתיחה במפשעה, הטיפול יהיה שמרני, זאת אומרת טיפול פיזיותרפיה בלבד ללא התערבות כירורגית. בפציעות מסוג זה כדאי שתקופת המנוחה המוחלטת תהיה קצרה ככל הניתן, לכן כדאי להתחיל להניע את הרגל במידת האפשר כמה שיותר מוקדם.

מטרות הטיפול הן להחזיר את טווח התנועה ואת כוח השריר כדי לשוב לרמת פעילות שהייתה לפני הפציעה. משכך, כדאי להתחיל את הטיפול כמה שיותר מהר לאחר הפציעה. חשוב להדגיש שבשלבים המוקדמים הטיפול אינו צריך להיות כרוך בכאב ולכן יבוצע רק בטווח התנועה הנקי מכאב.

בשלבים מתקדמים יותר, ניתן לבצע תרגילים גם כאשר חווים כאב קל, אך כאב זה צריך לחלוף מיד לאחר הפסקת התרגול. לאחר שמשיגים טווח תנועה מלא, השריר הפצוע יכול לשאת עומסים גבוהים יותר והתרגול מתמקד בעיקר בחיזוק ובשיפור סיבולת השריר. השלב הסופי של השיקום הוא חזרה הדרגתית לרמת הפעילות שהייתה לפני הפציעה.

 

​​

יצירת קשר מהירה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
גלילה לראש העמוד