קרע של הרצועה הצולבת הקדמית משפיע על יציבות מפרק הברך ומעלה את הסיכויים לפציעות נוספות. הטיפול בפגיעה זו יכול להיות או כירורגי או שמרני. ישבנו לשיחה עם ד"ר רן טיין, אורטופד ספורט מנתח, שיסביר לנו על הבעיה, על אפשרויות הטיפול ומתי מוטב לבצע ניתוח.
קרע של הרצועה הצולבת הקדמית היא אחת הפציעות המפחידות עבור ספורטאים. זוהי רקמה שאורכה סך הכל 3.5 ס״מ ותפקידה לייצב את מפרק הברך ובכך מאפשרת לנו לבצע מגוון רחב של פעולות בחיי היום יום ובענפי ספורט שונים.
קרע של הרצועה הצולבת הקדמית בברך היא פציעה נפוצה בקרב ספורטאים מקצוענים וחובבים כאחד. בדרך כלל הפגיעה באה לידי ביטוי בחוסר יציבות של מפרק הברך אשר מעלה את הסיכוי לפציעות ברך נוספות. אצל ספורטאים מקצוענים, קרע של הרצועה הצולבת לרוב מטופל בניתוח, אך פגיעה כזו בקרב אנשים שאינם עוסקים בספורט באופן מקצועי מעלה את השאלה אם יש צורך לבצע ניתוח או שמא ניתן לעבור שיקום שמרני ללא התערבות כירורגית.
ההחלטה אם להיכנס לחדר הניתוח היא לא דבר קל, ולכן כדאי להבין לעומק במה כרוך ההליך. לשם כך, שאלנו את ד"ר רן טיין, אורטופד ספורט מנתח, כמה שאלות שיחדדו את הנושא ויסייעו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.
מדוע מבצעים ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית?
"הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) נמצאת במרכז הברך והיא מקשרת בין עצם הירך לעצם השוק. תפקידה לשמור על יציבות הברך ובכך היא עוזרת במניעת פציעות כמו קרע במניסקוס ופגיעות בסחוס. הרצועה מאפשרת פעילות תקינה של הברך, בעיקר בפעילות הדורשת שינויי כיוון, כמו במשחקי כדור או סקי. מכאן יוצא שמטרת הניתוח היא לאפשר חזרה לפעילות ספורטיבית וכן למנוע פציעות נוספות שעלולות להוביל לתהליך ניווני מוקדם ומתקדם של הברך".
באילו מקרים תמליץ על ניתוח ובאילו מקרים על טיפול שמרני?
"לפני שמקבלים החלטה אם לבצע ניתוח או לפנות לטיפול שמרני, אני מביא בחשבון שלושה גורמים עיקריים –
- גיל המטופל – ככל שהמטופל צעיר יותר, כך הוא פעיל יותר ועולה הסיכון לתתי-נקע של הברך. כדי למנוע הן את הנקעים והן פגיעות נוספות בברך שיכולות להשפיע על המטופל לאורך שנים, אמליץ על טיפול כירורגי. לעומת זאת, למטופלים מבוגרים, אשר אינם מאמצים את הברך באופן קבוע, טיפול שמרני יכול להספיק ולא תמיד יהיה צורך בניתוח.
- עיסוק בספורט – למטופלים שעוסקים באופן קבוע בפעילות ספורטיבית הכוללת שינויי כיוון, ולכן זקוקים ליציבות של הברך, אמליץ על ניתוח. במקרים אלה הגיל אינו הגורם המכריע, אלא סוג הפעילות שבו עוסקים המטופלים ולכן אפנה לניתוח גם כאלו שעברו את גיל 40–50.
- חוסר שיפור של המצב – הטיפול השמרני לא תמיד פותר את הבעיה, ולעיתים, למרות הטיפול הפיזיותרפי, המטופלים מלינים על חוסר יציבות של הברך גם בפעילות יומיומית. במקרים אלה נראה כי שיחזור הרצועה היא האפשרות הנכונה לשיפור איכות החיים ולשמר את הברך לעתיד".
אילו סוגי שתלים קיימים?
"הניתוח שמבצעים במקרים של קרע ברצועה הצולבת הקדמית נעשה בשחזור הרצועה –השתלת שתל המחליף את הרצועה עצמה.
ישנם שני סוגי שתלים – כזה הנלקח מהמטופל וכזה הנלקח מתורם.
חלוקה נוספת נעשית בין שתל הבנוי מעצם וגיד לבין שתל המכיל רק רקמה רכה (גיד בלבד).
שתל המכיל עצם וגיד מגיע לרוב מהשליש המרכזי של גיד הפיקה (עם עצם מהשוק ועצם מהפיקה) ולעיתים מקורו מגיד הארבע ראשי עם עצם מהפיקה. במקרים של שתל מתורם ניתן לקחת את השתל גם מגיד האכילס עם עצם העקב.
שתל של רקמה רכה מגיע לרוב מגידי הירך האחורי (המסטרינגס) או מגיד הארבע ראשי. אם השתל נלקח מתורם, ניתן להשתמש במגוון גידים".
כיצד נדע לבחור את השתל המתאים לנו?
"ההחלטה על השתל מתבצעת לאחר שיחה, בדיקת המטופל ובתיאום עמו. כיום במרבית העולם מקובל לשחזר את הצולבת הקדמית בקרב ספורטאים מקצועיים צעירים בעזרת שליש מרכזי של גיד הפיקה הכולל עצם.
עם זאת, בקביעת סוג השתל יש הרבה גורמים שצריך להביא בחשבון לפני שמקבלים החלטה, ולכן לכל מטופל אנחנו ״תופרים״ את הניתוח המתאים לו, מתוך התחשבות בגיל שלו, בפעילות הגופנית שבה הוא עוסק, בגודל הצלקת שתישאר לאחר ההליך וכדומה".
איך מתבצע הליך השחזור של הרצועה הצולבת הקדמית?
"במקרים שבהם נוטלים שתל מהמטופל, תחילה נוטלים את השתל עצמו בגישה פתוחה שבה יוצרים חתך באורך של 3–8 ס״מ, תלוי בסוג השתל.
הליך השחזור של הרצועה נעשה בשיטה אנדוסקופית שבה יוצרים בברך שלושה חורים בגודל של כ-5–10 מ"מ. דרך החורים האלו מחדירים מצלמה מזערית המאפשרת לראות את פנים הברך, ובעזרת כלים קטנים מסירים את הרצועה הפגועה ומשתילים את השתל. בצורה זו ניתן כמובן לטפל גם בפציעות נוספות שמתגלות בברך, כמו בקרע במניסקוס או בפגיעה בסחוס".
מהו משך ההחלמה מההליך?
"לאחר ההליך עצמו, על המטופל לנוח ולא לעסוק בשום פעולה פיזית במשך שבועיים עד ארבעה שבועות. לאחר מכן, אפשר לחזור בהדרגה לשגרת היום הרגילה שקדמה לניתוח. חזרה לפעילות ספורטיבית מלאה לרוב תתרחש כעבור כתשעה חודשים. עם זאת, כארבעה חודשים מהניתוח אפשר לחזור ולבצע פעילויות ספורטיביות שאינן כרוכות בשינויי כיוון, כמו ריצה ורכיבה על אופניים".
האם ניתן לחזור לתפקוד מלא לאחר קרע של הרצועה הצולבת הקדמית?
"מטרת הניתוח לשחזור הרצועה היא לאפשר למטופל לחזור לפעילות מלאה. אך יש לזכור שלעיתים, נוסף לקרע, ישנן פגיעות נוספות בברך, כמו קרע מניסקוס או פגיעת סחוס שעלולות להשפיע על סיכויי החזרה לפעילות ספורט מלאה".
*ד"ר רן טיין מהמרכז הישראלי לרפואת ספורט ושיקום, הוא אורטופד ספורט מנתח עם שנתיים תת התמחות בניו-יורק. רופא בכיר בשיבא, מרצה בכיר קליני באוניברסיטת תל אביב והמנהל הרפואי של הפועל תל אביב בכדורגל.
