ב ל ו ג

מה עושים כשיש סחרחורת?

מה עושים כשיש סחרחורת

סחרחורות הן תופעה נפוצה אשר באה לידי ביטוי בתסמינים כמו חוסר שיווי משקל וחוסר התמצאות במרחב. במאמר זה נפרט על הסוגים השונים של סחרחורות, מה עושים כשיש סחרחורת, אופן טיפול בסחרחורת שהוא טיפול טבעי ללא התערבות כירורגית ומתי יש לפנות לטיפול פיזיותרפיה וסטיבולרית.

 

סחרחורת היא מושג כללי המתאר תופעות כמו דיסאוריינטציה (חוסר ההתמצאות במרחב) וחוסר שיווי משקל, תחושות הפוגעות באופן משמעותי ביכולת לתפקד. הסחרחורות נפוצות למדי, ואחד מתוך שלושה אנשים יחווה אותה לפחות פעם אחת במהלך החיים, ויש כאלה שיחוו אותן פעמים רבות ובאופנים שונים. למעשה, למי שחווה סחרחורת פעם אחת יש סיכוי גבוה לחוות אירועים נוספים של סחרחורות לעומת מי שלא עבר אירוע כזה.

סחרחורות נגרמות בשל שיבוש במערכת הווסטיבולרית – מערכת שיווי המשקל. מערכת זו מאפשרת תפקוד מלא של הגוף, מבלי שנשים לב לקיומה. מרכז המערכת ממוקם במספר מוקדים במוח והיא מקבלת מידע מאברי גוף שונים, מעבדת ומסנכרנת אותו, כך שאפשר יהיה להתמצא במרחב באופן אופטימלי בכל רגע נתון, גם בזמן פעילות וגם בזמן מנוחה.

נוסף לחוסר פוקוס וחוסר שיווי משקל, המאפיינים של סחרחורות יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כאשר הנפוצות שבהן הן תחושה שהחדר מסתובב, כך שצריך לשבת או לשכב כדי לא ליפול, תחושה של שיוט, כאילו נמצאים על סירה בלב ים, ותחושה של ריחוף, כאילו הולכים על ענן. כל אלה מלווים לעיתים בבחילות ואף בהקאות.

 

סוגי סחרחורת

את התלונות הנפוצות המפורטות לעיל ניתן למיין לשתי קבוצות עיקריות – סחרחורת סיבובית וסחרחורת לא סיבובית.

סחרחורת סיבובית

ידועה גם כוורטיגו. מטופלים הסובלים מסחרחורת סיבובית יתארו תחושה שכל החדר (או כל מקום אחר שבו נמצאים) מסתובב סביבם.

ורטיגו יכול לנבוע ממספר פתולוגיות כאשר, ברוב המקרים, מדובר בתופעה הנקראת bppv (Benign paroxysmal positional vertigo – ורטיגו תנוחתי שפיר), מצב שבו קריסטלים הנמצאים במקום מסוים באוזן נכנסים למקום שבו הם לא אמורים להיות. הדבר גורם לאיבר הווסטיבולרי באוזן להעביר מידע שהוא לא נכון, למשל שהראש נמצא עכשיו בתנועה למרות שהוא לא. עקב המידע השגוי יש חוסר התאמה עם מידע המגיע ממקורות אחרים, אשר כתוצאה מכך ישנה אשליה שכל העולם מסתובב.

במקרים של bppv, הטריגר לסחרחורת יהיה תנועה של הראש והתסמינים יהיו סחרחורת שהתחילה לאחר הורדה או הרמה של הראש או בסיבוב של הראש (בעיקר כשמסתובבים במיטה). הסחרחורת יכולה להופיע מיד עם תנועת הראש, אך יכולה לבוא גם בהשהיה של מספר שניות לאחר תנועת הראש. משך הסחרחורת יכול לנוע בין מספר שניות לבין שתי דקות. ישנם מקרים שבהם אנשים מתעוררים כתוצאה מסחרחורת סיבובית. במקרים אלה, ככל הנראה המטופל/ת הסתובב/ה בזמן השינה, וכתוצאה מהתנועה הסיבובית של הראש התחילה הסחרחורת.

ישנן פתולוגיות נוספות היכולות לגרום לסחרחורת סיבובית. עם פתולוגיות אלו נמנית דלקת של האוזן הפנימית, דלקת של עצב האוזן, מחלת מנייר ועוד. אחד ההבדלים של פתולוגיות אלו בהשוואה ל-bppv הוא משך הסחרחורת, שבמקום כמה שניות עד שתי דקות, הסחרחורות יכולות להמשך עד מספר שעות ללא הפסקה.

 

סחרחורת לא סיבובית

לקבוצה זו נכנסים כל סוגי הסחרחורות שאינם עונים על ההגדרה של סחרחרות סיבובית.

כמו ב-bppv, התסמינים הנפוצים הם חוסר שיווי משקל, ערפול, תחושת שיוט או הליכה על ענן, קושי לפקס מבט ותחושה כאילו הראש מרחף. עם זאת, לעומת הוורטיגו, תופעות אלה הן כרוניות ונמשכות זמן רב יותר, לעיתים חודשים ואף שנים. בהתאם למשך התסמינים, גם לוקח זמן רב יותר לטפל בהם לעומת ורטיגו.

במקרים אלו חשוב לזהות את הטריגרים המחמירים את התסמינים. ברוב המקרים, טריגרים אלה יכולים להיות עייפות, רעש, שהייה במקומות הומי אדם ועיסוק בפעילות המצריכה מעקב אחר הרבה פרטים.

לעיתים לא ניתן להצביע על טריגר ספציפי המעורר את התסמינים, והתסמינים קיימים כל הזמן במידה כזאת או אחרת.

 

אבחון וטיפול בסחרחורות

הטיפול בסחרחורות תלוי בסוג הסחרחורת, שאותו מאבחנים לפי התסמינים, מה מעורר אותם ומה משך הזמן שלהם .

כך או כך, הטיפול בסחרחורות הוא טבעי, שאינו מצריך התערבות כירורגית.

במקרים של סחרחורת סיבובית, תחילה תיערך בדיקה קלינית לאיתור המיקום המדויק שאליו נכנסו הקריסטלים באוזן. בדיקה זו כוללת תנועות שונות של הראש שמטרתן לעורר את האיבר הווסטיבולרי שבאוזן ולבדוק את תגובתו בכל תנועה. כאשר תנועה מסוימת מעוררת את הוורטיגו, ובשילוב אבחון של תנועות העיניים, ניתן לדעת איפה בדיוק נתקעו הקריסטלים באוזן.

הטיפול עצמו יכלול תמרון של הראש על ידי הפיזיותרפיסט/ית באופן כזה שהקריסטלים יחזרו למקומם והוורטיגו יחלוף לחלוטין. יש לציין כי ישנם מקרים שבהם נדרש יותר מטיפול אחד כדי שהתסמינים יעברו לחלוטין.

לעיתים, גם לאחר חלוף הוורטיגו, יהיו בחילות ותחושות של שיוט וריחוף במשך יום עד מספר ימים. בחלק קטן מהמקרים התחושות הללו ימשכו גם זמן רב לאחר חלוף הוורטיגו.

במקרים של סחרחורות שאינן סיבובית, הטיפול הוא תרגול של המערכת הווסטיבולרית. אופי התרגול תלוי בתסמינים של הסחרחורות. לעיתים הוא יכלול חיזוק של תפקודי המערכת, למשל היכולת לעקוב אחר מטרה או היכולת למקד מבט על מטרה מסוימת כאשר הראש בתנועה. במקרים אחרים, התרגול יכלול שיפור אלמנטים מסוימים ביכולת שיווי המשקל או חיזוק של שרירי חגורת הכתפיים והצוואר או גם וגם.

 

אז מה עושים כשיש סחרחורת?

במקרה שסובלים מסחרחורת מכל סוג שהוא, אם קצרה ואם ארוכה, ואם שהיא נגרמת מתנועה של הראש ואם לא, יש להתייעץ עם רופא/ת אף אוזן וגרון או פיזיותרפיסט/ית המתמחה בפיזיותרפיה וסטיבולרית. בשום פנים אין לאבחן את עצמך באינטרנט!

ישנם מצבים המחייבים לראות רופא ללא דיחוי – ירידה בשמיעה, קושי בדיבור, קושי בבליעה, טינטון באוזן, ראייה כפולה או ראייה מטושטשת.

מה עושים כשיש סחרחורת עד שמגיעים להיבדק אצל רופא/ה או פיזיותרפיסט/ית? כדאי לנסות לזהות את הפעולות והמצבים הגורמים למצב של סחרחורות ולהימנע מהם ככל הניתן. לדוגמה, אם זיהית שהורדה של הראש למטה או הרמתו למעלה גורמת לסחרחורות, אז כדאי להימנע מתנועות אלו עד לבירור מקור הסחרחורת וקבלת הטיפול המתאים.

אצלינו בקליניקה, הטיפול בסחרחורות מותאם באופן פרטני לכל מטופל ומטופלת בהתאם לסוג הסחרחרות ולתסמינים הנלווים אליה. בתחילת הטיפול אנו מבצעים אבחון מעמיק לזיהוי מקור הסחרחורת שכולל תשאול, בדיקה קלינית ובדיקות נוספות לשלילת פתולוגיות שיכולות לגרום לסחרחורות. לאחר האבחון אנו מעניקים טיפול לבעיה שזוהתה, ובמידת הצורך בונים יחד תוכנית טיפולים מתאימה.