כאב בגב התחתון הוא סימפטום היכול להעיד על פתולוגיות שונות, כמו בלט או פריצת דיסק, שבר בחוליה, אוסטאופורוזיס. עם זאת, לא תמיד ידוע מהו מקור הבעיה, דבר המקשה על תהליך האבחנה. בטיפול פיזיותרפיה ננסה לאתר את הגורם למצב ונבנה תוכנית שיקום להקלה על הכאב ולמניעת חזרתו בעתיד
כאב גב תחתון, כפי שאנחנו מכירים, הוא אינו מחלה בפני עצמה, אלא סימפטום הנובע מפתולוגיות שונות בגב התחתון. בהגדרתו, הגב התחתון הוא האזור שבין הצלעות התחתונות לקו שמתחת לישבן, ממש בחיבור בין הישבן לירך.
לעיתים הכאב יורגש רק באזור הגב התחתון ולעיתים הוא מוקרן גם לרגל. אצל חלק מהאנשים ההקרנה תופיע רק בחלק האחורי של הירך, אך ישנם מקרים שבהם ההקרנה מגיעה עד לאצבעות כף הרגל. תיתכן גם הופעה של תחושת נמלול, חשמל או ירידה אזורית בתחושה. דבר חשוב שיש לשים לב אליו הוא חולשה הבאה לידי ביטוי בירידה בכוח במספר מוקדים, שהנפוצים ביותר הם ירידה בכוח של כף הרגל לדחוף את הקרקע. ניתן לבדוק זאת בעלייה על קצות האצבעות ברגל אחת כ-15 פעמים, אם מרגישים קושי גדול יותר ברגל הכואבת, הדבר יכול להעיד כי קיים לחץ על שורש של עצב באותו צד. אפשרות נפוצה נוספת היא ירידה בכוח לבצע הרמה של האצבעות – תנועה של פלקס בכף הרגל, דבר אשר ניתן לבדוק בהליכה על העקבים.
כאבי גב תחתון שכיחים בעיקר בין הגילים 20–60 והם פוגעת בגברים ובנשים כאחד. כ-85% מהאנשים יסבלו מכאב גב תחתון לפחות פעם אחת בחיים שלהם. חשוב לציין שכאבי גב תחתון הם אחת הבעיות הנפוצות הגורמות לאובדן כושר עבודה ולמוגבלות באוכלוסייה.
ישנם מספר רב של גורמי סיכון לבעיות גב תחתון ובהם גיל, גנטיקה וסיכונים בעבודה – כל עבודה שדורשת כיפוף של הגב והרמה של דברים מגבירה את הסיכון לפגיעה בגב. כך גם עבודות הדורשות עמידה ממושכת ללא תמיכה בגב, וכן אורך חיים יושבני וחוסר בתנועה.
מבנה הגב התחתון
הגב התחתון מורכב מחמש חוליות, את המבנה של כל חוליה ניתן לחלק לשלושה חלקים:
- חלק קדמי – גוף החוליה הנושא את רוב המשקל
- חלק אמצעי – תעלת השדרה שבה עובר חוט השדרה ותפקידה להגן עליו. התעלה ממוקמת אחורית לגוף החוליה
- חלק אחורי – המפרקים בין החוליות הממוקמים אחורית לתעלת השדרה (לכל חוליה יש ארבעה מפרקים – שניים פונים מעלה ושניים פונים מטה) אשר מצד אחד מאפשרים תנועה בין החוליות ומצד שני מגבילים תנועה במישורים מסוימים. נוסף לכך, מפרקים אלה גם נושאים חלק מהמשקל, אך פחות מאשר גופי החוליה. אחורית למפרקים קיימים מספר זיזים שאליהם מתחברים שרירים ורצועות.
יחידת התנועה הבסיסית של עמוד השדרה היא למעשה שתי חוליות מחוברות. כל חוליה יוצרת תנועה עם החוליה שמעליה ועם החוליה שמתחתיה. כל שתי חוליות מתחברות בגוף החוליה ובמפרקים שהזכרנו קודם, הנמצאים אחורית לתעלת השדרה. בין גוף חוליה אחד לבין הגוף שמעליו או מתחתיו נמצא הדיסק הבין-חולייתי, אשר תפקידו לחבר בין החוליות ולבלום זעזועים. בעמוד השדרה יש 23 דיסקים בין-חוליתיים המהווים 23% מהגובה של עמוד השדרה.
מקובל לסווג כאבי גב לפי הסיבה (או החוסר סיבה) לכאב:
- כאב גב ספציפי – כאב שניתן למצוא לו סיבה מוגדרת.
- כאב גב שאינו ספציפי – כאב גב שאנו לא יכולים לדעת מה הסיבה להופעתו.
כאב גב תחתון ממקור ספציפי:
כאב שניתן למצוא לו סיבה מוגדרת והוא יכול לנבוע מגורמים שונים:
- רדיקולופתיה (פגיעה בעצב) – מצב הנגרם כתוצאה מלחץ על שורש העצב היוצא מעמוד השדרה. הדבר יכול לגרום לכאב בגב, לירידה בתחושה או לחולשה ברגל
- שבר בחוליה בעקבות טראומה
- פריצת דיסק
- היצרות של תעלת השדרה
- ספונדילוליסטזיז – החלקה של חוליה ביחס לחוליה שמתחתיה
- אוסטאופורוזיס – ירידה בצפיפות העצם
- גרורה מגידול ממאיר
כאב גב תחתון ממקור שאינו ספציפי:
כ-90% מהמקרים של כאב גב תחתון נובעים ממקור שאינו ספציפי, אשר לא ניתן לדעת מה גורם לכאב. הגדרה זו ניתנת לאחר שלילת כל הגורמים הידועים כגורמים לכאבי גב.
ניתן לחלק את הסוג הזה של כאב הגב לתתי סוגים:
- כאב גב אקוטי – כאב הנמשך עד שישה שבועות
- כאב גב סאב אקוטי – כאב הנמשך בין שישה שבועות לשלושה חודשים
- כאב גב כרוני – כאב הנמשך שלושה חודשים ויותר
טיפול פיזיותרפיה לכאבי גב תחתון
בקליניקה שלנו הטיפול בכאבי גב תחתון מתנהל בשני מישורים: הראשון הוא כאב והשני הוא תנועה. כמובן שיש מערכת יחסים מפותחת בין השניים והם מושפעים אחד מהשני. על כן, המטרה בטיפול בכאבי גב תחתון היא להפחית את הכאב ולשפר את התנועה.
בתהליך הפחתת הכאב אנו מבקשים מהמטופלים לשים לב למספר פרמטרים:
- עוצמת הכאב
- משך הכאב
- תדירות הכאב
כך, למשל, כאשר מטופל הסובל מכאב בכל בוקר ובכל ערב למשך מספר שעות בעוצמה 5/10, אשר לאחר מספר טיפולים מעיד על ירידיה בעוצמת הכאב ל-3/10 ושמשך הכאב ירד בחצי, ניתן לומר שיש התקדמות חיובית.
בתהליך לשיפור התנועה אנו שואפים להגיע למצב שבו כמה שפחות תנועות מעוררות את הכאב, כדי שהמטופלים יהיו חופשיים לבצע את כל סוגי הפעילות שהם רוצים.
כך, למשל, כאשר מטופלת סובלת מכאבים בגב התחתון בעת הליכה וקימה מישיבה לעמידה, אנו נעבוד על תרגילים אשר באופן הדרגתי חושפים את הגוף לתנועה המעוררת את הכאב. לדוגמה, לטיפול בכאבי גב תחתון המתעוררים בעת מעבר מישיבה לעמידה, נתרגל בשכיבה על הצד עם גומייה את התנועה שעושה הרגל בעת הקימה.
הערכה קלינית של פיזיותרפיסט בניית תוכנית הטיפול וניהול התהליך
ההערכה הקלינית בנויה משני שלבים עיקריים – ראיון ובדיקה קלינית.
בראיון, הפיזיותרפיסט מאתר ומסווג את הסימפטומים של הבעיה: מתי הם מופיעים, מה היה לפני הופעת הסימפטומים, אם היה אירוע שקדם להופעתם או שהם הופיעו ללא כל סיבה נראית לעין.
בשלב הזה הפיזיותרפיסט קובע עם המטופל את יעדי התהליך הטיפולי. היעד תמיד חייב להיות מדויק וכזה שאפשר למדוד כדי שנדע בוודאות אם הגענו ליעד או לא. יעד אפשרי הוא היכולת לבצע 10 חזרות של סקוואט עם 60 ק"ג מבלי שיכאב הגב. אך היעד יכול להיות אפילו בסיסי יותר, למשל לעבור יום שלם במשרד בלי שיכאב הגב.
השלב השני הוא בדיקה. לפי הנתונים שעלו בראיון, הפיזיותרפיסט יקבע איזה בדיקות יש לבצע. ברוב המקרים של כאבי גב נרצה לבדוק שאין חוסרים נוירולוגיים, כלומר שאין ירידה בתחושה ובכוח ברגלים, ואם ישנה ירידה, אז להבין מאיפה היא נובעת.
חלק חשוב בבדיקה הוא איתור כל הפעולות שמדליקות כאב. ממצאים אלה יעזרו לנו להבין את אופי הבעיה וכן יספקו נקודה להשוואה, לדוגמה אם בבדיקה עלה שהכאב מופיע בעת ביצוע סקוואט, ובסוף הטיפול או אפילו לאחר מספר טיפולים המטופל יכול לבצע סקוואט ללא כאב, זוהי עדות לכך שהמטופל מגיב באופן חיובי לתוכנית הטיפול וכדאי להמשיך באותו אופן. לעומת זאת אם אין שיפור או שיש החמרה, אפשר לשקול לשנות את אחד האלמנטים בתוכנית הטיפול.
תוכנית הטיפול צריכה להיות מותאמת למטופל ולמטרותיו. כדי להביא את המטופל ליעד, המטופל חייב לעבור תהליך של חיזוק. חיזוק הוא תוצאה ישירה של חשיפה לעומסים. בהתאם ליעדים של המטופל, הפיזיותרפיסט יבנה תוכנית חשיפה הדרגתית לעומסים, ולאורך סדרת הטיפולים הפיזיותרפיסט חייב להיות עם יד על הדופק כדי לבצע שינויים בתוכנית בהתאם לתגובה של המטופל. לדוגמה, אם תרגיל מסוים גורם להחמרה גדולה מדי בסימפטומים אז יש לשקול להוריד עומסים בתרגיל זה או להוריד אותו מתוכנית הטיפול. מומלץ לשלב במסגרת הטיפולים שימוש בטכנולוגיה שעוזרת לנהל את הכאב ומאפשרת תירגול יעיל כמו טיפול בחשמל, אולטרסאונד, גלי הלם ולייזר.
לסיכום, חשוב להדגיש ששיקום הוא תהליך אקטיבי אשר חייב לכלול תרגילים וחשיפה לעומסים. אם הטיפול מתבצע בצורה נכונה, עולה הסיכוי שהמטופל יגיע ליעד הרצוי ובמקביל פוחת הסיכוי שיסבול מבעיות דומות בעתיד.
