פיזיותרפיה הוא תחום טיפולי העוסק בסוגים שונים של פגיעות ופציעות במערכות התנועה של הגוף. פיזיותרפיסט ספורט מתייחד בכך שהוא מומחה לרפואת ספורט, מכיר את כל סוגי הפציעות האפשריות בעת פעילות ספורטיבית ומתאים טיפול אישי מבוסס מחקר לחזרה מהירה ומיטבית לשגרת אימונים מלאה.
פיזיותרפיה הוא תחום פרא-רפואי העוסק באבחון, טיפול, שיקום ומניעה של בעיות ופגיעות תפקודיות במערכת התנועה של הגוף. טיפולי פיזיותרפיה מבוססים על מידע רפואי ומחקרים עדכניים המיושמים באמצעות תרגילים מותאמים אישית לכל מטופל/ת לפי הצורך אשר כוללים מנעד רב של טכניקות ידניות, כמו עיסויים, מניפולציות, תרגילים לאזור הפגוע וכן מכשירי עזר שונים, כמו לייזר, אולטרסאונד, גלי הלם וזרמים חשמליים.
בישראל, לפי חוק, רשאים לעסוק בפיזיותרפיה רק בעלי תעודת מקצוע תקפה מטעם משרד הבריאות.
ההכשרה של הפיזיותרפיסטים נמשכת ארבע שנים והיא כוללת לימודים עיוניים בנושאים שונים, כמו פיזיולוגיה, אנטומיה ונוירולוגיה, וכן הכשרה מעשית (סטאז') במגוון תחומי טיפול שבהם עוסקים הפיזיותרפיסטים בפועל, כמו אורתופדיה, נוירולוגיה, שיקום נשימתי, ילדים, אונקולוגיה, שיקום לב ורפואת ספורט. בתום הלימודים, ניתן לגשת למבחן הרישוי של משרד הבריאות, ורק מי שעובר את המבחן מקבל הסמכה רשמית של המדינה ורשאי לקרוא לעצמו פיזיותרפיסט ולעסוק בתחום. עם זאת, לימודי הפיזיותרפיה לעולם לא מסתיימים, ועל הפיזיותרפיסטים להיות מעודכנים בכל המחקרים החדשים ובכל שיטות הטיפול המתקדמות כדי לתת את המענה הטוב ביותר למטופלים.
מה ההבדל בין פיזיותרפיסט לבין פיזיותרפיסט ספורט?
כאמור, פיזיותרפיה הוא מקצוע שחולש על הרבה מאוד תחומים, וכמו שיש עורכי דין המתמחים במשפט פלילי וכאלה המתמחים בדיני משפחה, כך גם יש פיזיותרפיסטים המתמחים ברפואת ספורט ואחרים המתמחים בשיקום נשימתי. כדי להתמחות בתחום מסוים, יש להכיר לעומק את כל הצרכים, המאפיינים, הבעיות וסוגי הטיפול המיוחדים לאותו התחום.
על כן, פיזיותרפיסט המומחה לפציעות ספורט צריך להכיר את כל הספרות המקצועית בתחום ולהתעדכן בכל המחקרים העדכניים הקשורים לרפואת ספורט, ובשילוב עם ידע מקדים וניסיון מעשי, לספק את הטיפול היעיל והמהיר ביותר לחזרה לשגרה לאחר פציעה, כאשר האוריינטציה הטיפולית היא התמקדות בתחום הספורטיבי שבו עוסק המטופל.
כך, למשל, שיקום לאחר ניתוח לשחזור רצועה צולבת בברך נמשך כתשעה חודשים. לטיפול המיטבי בפגיעה זו, על הפיזיותרפיסט להכיר את כל שלבי השיקום – מתי אפשר להתחיל לרוץ ומתי אפשר להתחיל לקפוץ, באיזה שלב מתחילים לעבוד על שינויי כיוון ובאיזה שלב ניתן להפעיל עומסים ובאיזו דרגה. דוגמה נוספת היא שיקום מקרע במניסקוס, אשר יכול לנוע בין ארבעה שבועות לחצי שנה, תלוי בסוג הטיפול. כדי לחזור לפעילות מלאה בזמן הקצר ביותר ועם הסיכוי הנמוך ביותר לפציעה חוזרת, על הפיזיותרפיסט להכיר לעומק את נסיבות הפציעה, צורת הטיפול בה והצרכים של המטופלים בחזרה לשגרה – סוג הפעילות הספורטיבית שבה עוסקים, כיצד הפציעה משפיעה על הפעילות הגופנית, מידת העומסים שהגוף יכול לשאת בעת הפגיעה, מידת העומסים שהגוף אמור לשאת לאחר השיקום וכדומה, וכך מתאים את סוגי התרגילים והטיפולים הנוספים שיביאו לתוצאה המקסימלית, הכוללת חזרה לשגרה מלאה, לרבות הפעילות הספורטיבית.
הבדל נוסף בין פיזיותרפיה כללית לפיזיותרפיית ספורט הוא החזרה של היכולות הגופניות של המטופל/ת. אמנם, המטרה של כל סוגי הפיזיותרפיה היא לשקם את הגוף לאחר פגיעה, אך לפיזיותרפיסט ספורט יש הידע והאמצעים להשיב את המטופל/ת לפעילות הספורטיבית שבה עסקו טרם הפציעה. כל מי שעוסק בספורט, אם כתחביב ואם באופן מקצועי, יודע כמה זמן, מאמץ, יזע ודמעות נדרשים כדי להגיע ליכולות פיזיות מסוימות, ובאיזה מהירות יכולות אלה מתדרדרות ללא אימון. על כן, בטיפולי הפיזיותרפיה, ישנו דגש על שמירה מקסימלית של היכולות הקיימות, תוך האצת תהליך השיקום לכדי חזרה לעומסים הרגילים שקדמו לפגיעה. כך, למשל, במקרים מסוימים שבהם שיקום נמשך שישה שבועות, שיקום עם פיזיותרפיסט ספורט יימשך רק ארבעה שבועות. כמו כן, לפיזיותרפיסט ספורט יש הידע והכלים להחזיר את המטופל/ת לפעילות ספורטיבית מלאה תוך סיכון מינימלי להישנות הפציעה, ולשלב בטיפול הרגלים של אורח חיים אקטיבי ובריא לשיפור איכות החיים של הספורטאי/ת.
יתרון נוסף של טיפול אצל פיזיותרפיסט ספורט מומלץ הוא הניסיון שיש לו עם עבודה עם ספורטאים. זהו מרכיב חשוב המקנה היכרות עם כל הרבדים של השיקום המאפיינים את אוכלוסיית הספורטאים, לא רק הקשיים הפיזיים והכאבים הנפוצים, אלא גם הקשיים המנטליים, הקשורים להפסקה משגרת אימונים, לחרדות מהפציעה עצמה ולחששות לקראת החזרה לפעילות.
מאפיינים של פיזיותרפיסט ספורט
כאשר באים לבחור פיזיותרפיסט ספורט, יש לשים לב לכמה מאפיינים חשובים שמשפיעים על הפוטנציאל הטיפולי –
הקליניקה – פיזיותרפיסט ספורט חייב לעבוד בקליניקה בעלת אמצעים המאפשרת לבצע את כל מה שנדרש בשיקום של ספורטאים: מרחב לביצוע תרגילים שונים הנדרשים בכל אחד מענפי הספורט, ציוד המאפשר לעבוד עם עומסים המאתגרים את הספורטאי/ת, ציוד מתקדם למיקסום תהליך השיקום ולמדידתו, ובכך להפוך תהליך השיקום למדויק ומבוסס נתונים.
הזמינות – שיקום מפציעה יכול להיות תובעני והוא דורש הרבה מאוד השקעה הן מהפיזיותרפיסט והן מהמטופל/ת. כדי שהטיפול יהיה מיטבי ובזמן המהיר ביותר, יש לעמוד במסגרת זמן מוקצבת שיכולה לכלול מספר טיפולים בשבוע ובזמינות מידית לאחר הפציעה. על כן, פיזיותרפיסט ספורט חייב להיות זמין לעבודה עם המטופלים כמה שצריך כדי לקצר ככל הניתן את תהליך השיקום ולהחזיר את המטופלים לשגרה כמה שיותר מהר.
הידע המקצועי – לפיזיותרפיסט ספורט צריכה להיות יכולת חשיבה קלינית וידע עדכני בדרכי טיפול ושיקום כדי להעריך ולאבחן פציעות הקשורות בפעילות ספורטיבית. צריכה להיות לו היכולת לבנות, ליישם, להעריך ולשנות את תהליך השיקום כדי להחזיר את הספורטאים באופן בטוח לרמת הביצוע האופטימאלית בענף הספורט הספציפי שבהם עוסקים.
אהבה לספורט – פיזיותרפיסט ספורט חייב לאהוב ספורט ולעסוק בספורט בעצמו, זאת משום שהדרך הטובה ביותר להבין ספורט היא לעשות ספורט. כדי לקדם ולעודד אנשים לעשות ספורט ולתמוך ספורטאים בעת שיקום מפציעה, על הפיזיותרפיסט להבין את חשיבות הספורט בשביל הספורטאים ואת והלחצים הפיזיים והמנטליים הפועלים עליהם. על כן, לפיזיותרפיסט שמתאמן שני יתרונות משמעותיים:
- הבנה עמוקה יותר של השפעת העומסים על הגוף ושל השפעת הטכניקה על התרגיל. אלה משפרים את היכולת לאתר סיבות אפשריות לפציעה ולקבוע את הדרך האופטימלית לשיקום היכולת שנפגעה.
- למטופלים יש בטחון הרבה יותר גבוה בפיזיותרפיסט שמתאמן בעצמו ויודע על בשרו איך מרגישים הספורטאים.
אצלנו בקליניקה, ספורט הוא לא תחביב או מקצוע, אלא דרך חיים. מתוך אהבה לתחום והכרתו, אנחנו יודעים להתאים את הטיפול לכל מטופל/ת לא רק לפי סוג הפציעה, אלא גם מתוך הבנה של אורח החיים של הספורטאים, המקצועניים והחובבים כאחד, וכך לבנות תוכנית טיפולים התפורה לצרכים, לרצונות ולציפיות של כל המטופל/ת וכך לאפשר חזרה מלאה לשגרת אימונים סדירה, כמו לפני הפגיעה ואפילו טובה יותר.
