מרפק טניס יכול להיגרם בשל פעילויות שונות הדורשות הפעלת כוח, כמו אימונים ועבודה פיזית, אך גם מישיבה ממושכת מול המחשב. בטיפול פיזיותרפיה מזהים את התסמינים ואת מקור הבעיה ולפיהם קובעים את תוכנית הטיפול לשיקום המרפק ולחיזוק השרירים והגידים העוטפים אותו.
מרפק טניס הוא מושג המתייחס לכאב בצד החיצוני של המרפק, זהו סוג הכאב הנפוץ ביותר מבין כאבי המרפק אשר 1%-3% מהאוכלוסייה בגילאים 60-30 סובלים מהתופעה. לרוב, הכאב יופיע ביד הדומיננטית והוא יתפרץ באופן ספונטני, ללא חבלה או אירוע שגרם לבעיה. תקופת הכאב משתנה מאדם לאדם, והיא יכולה להימשך כמה שבועות עד שנה ויותר.
התופעה תוארה לראשונה ב-1882 על ידי רופא בריטי. הוא תיאר תופעה נפוצה בקרב שחקני טניס המתבטאת ככאב המופיע בצד החיצוני של המרפק. מאז ועד היום למדנו הרבה על המאפיינים, הגורמים האפשריים ודרכי הטיפול ואנחנו יודעים שהתופעה רחבה באוכלוסייה הכללית ולא רק אצל שחקני טניס, אבל השם נשאר איתנו עד היום.
אחת הסיבות הנפוצות להופעת הבעיה היא עומס גבוה הגורם לשחיקה של המרפק, אך לפעמים היא מתפרצת גם ללא סיבה נראית לעין. לעיתים קרובות, הבעיה חוזרת בשנית לאחר ההחלמה.
ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכוי להופעת התופעה ,ולמעשה הוא יכול להיגרם מכל פעילויות הדורשות הפעלת כוח, במיוחד עבודות הכוללות הברגה או עבודה עם פטיש, אך גם עבודה ממושכת מול מחשב. כמו כן, אימונים מסוגים שונים יכולים גם כן לגרום למרפק טניס.
הכאבים במרפק יכולים להופיע ולהפריע בפעולות יומיומיות פשוטות, כמו לשתות קפה, לפתוח דלת, להרים משהו או אפילו ללחוץ למישהו את היד. לעיתים הכאב יכול להקרין לאורך האמה, לגרום לחולשה ולהגביל את התפקוד של כל היד – ממפרק הכתף עד כף היד.
נהוג לחשוב שהכאב נובע מדלקת בגיד המתחבר באזור המרפק, אך האמת היא שזוהי רק אפשרות אחת מבין מגוון סיבות הגורמות למרפק טניס. הכאב יכול להיגרם ממספר גורמים אשר ניתן לחלק אותם לארבעה עיקריים: כאב ממקור של מפרק, גיד, רצועה או עצב.
האבחנה של מקור הכאב נעשית על בסיס סיפור המקרה – איך התחילו הכאבים, אם הייתה פציעה טראומטית או שהתחילו בהדרגה ללא סיבה מובנת. לאחר מכן בודקים את מאפייני התסמינים אשר מצביעים על הפעולות שבהן כואב ובאילו לא, מתי מתעצם ומתי נרגע. השלב הבא הוא בדיקה קלינית הכוללת מישוש של האזור כדי להבין איפה הנקודה הכואבת ביותר, וכן בדיקת כוח של היד כדי לאשש איזה פעולות מעוררות את הכאב ולבדוק אם יש חולשה באחד משרירי היד. לבסוף, יש לשלול גורמים אחרים היכולים לגרום לכאב באזור, כמו כאב שמוקרן מהצוואר או כאב המגיע מגיד הטרייספס שמתחבר בחלק האחורי של המרפק.
מבנה המרפק
כדי שיהיה קל יותר להבין מהם הגורמים לכאב, נעבור בקצרה על מבנה מפרק המרפק.
מפרק המרפק הוא מקום המפגש של שלוש עצמות: עצם הזרוע (הומרוס) ושתי עצמות אמה (ראדיוס, אולנה). כמו כן, מפרק המרפק מורכב משלושה מפרקים: מפרק בין עצם הזרוע (הומרוס) לעצם האולנה (אחת מעצמות האמה), מפרק בין ההומרוס לבין הראדיוס (עוד אחת מעצמות האמה) והמפרק בין האולנה והראדיוס. כדי להבין איפה נמצאת כל עצם, נסתכל על המרפק (של יד ימין) מקדימה, ההומרוס כמובן נמצאת למעלה ומתחתיה מצד ימין (הצד הפנימי) נמצאת עצם האולנה, ומצד שמאל (הצד החיצוני) נמצאת עצם הראדיוס.
הגורמים השכיחים למרפק טניס
כאב במרפק ממקור המפרק
כאמור, המפרק המחבר בין ההומרוס והראדיוס ממוקם בצד החיצוני של המרפק והוא מגורמי הכאב האפשריים באזור. אחת הסיבות לכאב במפרק יכולה לנבוע מצביטה בחלקה האחורי בין ההומרוס והראדיוס של הקפסולה המפרקית, דבר אשר קורה בעיקר ביישור המרפק. על כן, פעולות המחייבות יישור סופי של המרפק, כמו בהרמת משקולות אולימפית או באגרוף, מעלות את הסיכון לפתח כאב באזור.
סיבה נוספת לכאב ממקור מפרקי היא שינויים ניווניים של המפרק, שאחד הביטויים הנפוצים לכך הוא שחיקת הסחוס המפרקי. במקרה זה, מישוש של המרווח המפרקי בין הרדיוס וההומרוס בצד החיצוני של המרפק בדרך כלל יעורר כאב.
במקרה של כאב ממקור מפרקי הטיפול מתבצע באמצעות טכניקות ידניות וחיזוק השרירים מסביב למפרק.
כאב במרפק ממקור הרצועה
תפקידן של הרצועות בגוף הוא לייצב את המפרקים. הרצועות מאפשרות למפרק לנוע רק במישור ורק בטווח תנועה שבו אמור לנוע. קרע של רצועה כמעט תמיד יבוא כתוצאה מטראומה והתוצאה תהיה חוסר יציבות במפרק, אשר לעיתים יכול להיות מלווה בכאב.
אחת הרצועות שתפקידן לספק יציבות לצד החיצוני של המרפק נקראתLateral ulnar collateral ligament. רצועה זו יכולה להיפגע בעת נפילה על יד ישרה במצב של סופינציה (כאשר כף היד מופנית קדימה) וזוהי הסיבה השכיחה ביותר לחוסר יציבות של מפרק המרפק.
המאפיינים של פציעה זו הם כאב מפושט בחלק החיצוני של המרפק (כאב אזורי ולא ממוקד), קנאקים, נעילות של המפרק, כאב וחשש לבצע פעולות ביישור המרפק והאמה במצב סופינציה (כאשר כף היד מופנית קדימה), לדוגמה משיכה קדימה של חפץ כלשהו העומד מאחור או אפילו הישענות אחורה על ידיים ישרות כמו בחוף הים.
כאב במרפק ממקור העצב
מקור נוסף לכאב באזור הצד החיצוני של המרפק הוא עצב העובר באזור זה ומעצבב חלק גדול משרירי האמה וכף היד – זהו העצב הרדיאלי. במצב שבו מופעל לחץ על העצב מאחד השרירים, העצב גם כן יכול לגרום לכאב.
התסמינים במקרה זה הם כאב ורגישות כחמישה ס"מ מתחת למרפק, כאב שמתגבר בלילה וחולשה ותשישות של היד. השכיחות של מקרה זה היא כ-5% מסך המקרים של כאב מרפק חיצוני.
אחד הפתרונות שמציעים לאנשים עם כאב מרפק חיצוני הוא קשירת רצועה מתחת למרפק. בחלק מהמקרים הרצועה עוזרת להפחית את התסמינים, אך לעיתים היא מפעילה לחץ על העצב הרדיאלי ומחמירה את המצב. כמובן שבמקרה של החמרה יש להפסיק את השימוש ברצועה.
כאב במרפק ממקור הגיד
גיד הוא רקמה חזקה מאוד אשר מחברת את השריר לעצם.
הסיבה השכיחה ביותר לכאב באזור נובעת מאחד הגידים המתחברים לעצם ההומרוס בצד החיצוני של המרפק, מעל המפרק בין הראדיוס וההומרוס.
ישנם חמישה גידים היוצאים מאזור זה המחברים את השרירים הנמתחים לאורך האמה עד כף היד. שרירים אלה אחראים על יישור כף היד ופתיחת האצבעות. כל אחד מתוך חמשת הגידים המתחברים בצפיפות באזור זה יכול להיות מקור הכאב, אך יש גיד אחד שהוא הגורם השכיח ביותר לכאב – גיד זה הוא חלק מהשריר Extensor carpi radialis brevis. גיד זה יוצא מהצד החיצוני של עצם ההומרוס, קצת מעל מפרק המרפק, נמתח לאורך האמה ומתחבר בגב כף היד.
הפעולה העיקרית של השריר היא יישור כף היד וכיפוף כף היד הצידה בכיוון האגודל, משכך בהרבה מקרים של כאב מרפק חיצוני פעולות אלו מדליקות את הכאב. פעולה נוספת שמעוררת את הכאב היא אחיזה: כאשר מחזיקים דבר מה, השרירים המכופפים של כף היד והאצבעות עובדים. במקרה שרק השרירים המכופפים עובדים, כף היד נמצאת במצב של כיפוף יתר. לכן כדי לייצב את מפרק שורש כף היד ולמנוע כיפוף יתר בכף היד בכל פעם שאוחזים במשהו, גם השרירים המיישרים של כף היד משתתפים בפעולה, ובהם גם ה-Extensor carpi radialis brevis. על כן, בהרבה מקרים אזור המרפק החיצוני כואב מאוד כאשר מחזיקים משהו.
שריר אחר שלעיתים מהווה מקור לכאב הוא השריר שמיישר את האצבעות אשר נקרא Extensor digitorum. כאשר מרימים משהו כשגב כף היד פונה כלפי מעלה, קבוצת השרירים פועלת, דבר אשר עלול לעורר את הכאב. לכן, במקרה שהכאב מגיע ממקור גידי ורוצים להוריד עומס, מומלץ לבצע הרמות באופן כזה שגב כף היד פונה כלפי מטה ופנים כף היד פונה כלפי מעלה.
אמצעי יעיל נוסף לטיפול בכאב ממקור של גיד הוא גלי הלם. גלי הלם הם גלי קול הנשלחים לרקמה. זהו טיפול קצר הנמשך כשלוש דקות שלעיתים יכול להכאיב. שילוב של גלי הלם עם תרגילים יכול לשפר את יעילות הטיפול, לכן נהוג לשלב ביניהם. עוד אפשרות טיפול היא זריקת סטרואידים לאזור הכואב. אפשרות זאת פחות מומלצת מכיוון שהיא משפרת את המצב רק לטווח קצר של עד מספר שבועות ולאחר מכן המצב חוזר לקדמותו. במחקרים שהשוו את יעילות הטיפול בהזרקה של סטרואידים לעומת טיפולים אחרים לא נראה יתרון לטווח ארוך. כמו כן, יש להביא בחשבון את תופעות הלוואי של הזריקות ולכן הסיכון עלול להיות גבוה מהתועלת.
איך מטפלים במרפק טניס?
בטיפולי פיזיותרפיה, חיזוק השרירים נעשה באמצעות תרגילים תוך כדי עליה הדרגתית בעומסים. אלה יכולים לכלול כפיפה ופשיטה של המרפק במנחים שונים של האמה, כפיפה ופשיטה של כף היד ואף תרגילים לחיזוק הכתפיים כמו שכיבות שמיכה או חתירה.
באופן כללי ניתן לומר שכמעט כל פעולה שמבצעים עם היד מפעילה את רוב שרירי האמה המתחברים באזור המרפק, ועל כן חיזוק השרירים בהדרגה יעזור להפחית את הכאבים.
אז איך נדע איזה תרגיל עדיף לנו ובאיזה עומס לבצע אותו? אין תשובה מדויקת שעונה על השאלה הזאת. זאת הסיבה שבמסגרת השיקום במהלך טיפולי הפיזיותרפיה לפעמים נבצע תרגילים ונרגיש הטבה לאחר מכן ולפעמים בדיוק ההפך. מה שמנחה את הטיפול אינו העליות והירידות הזמניות אלא המגמה הכללית – אם לאורך זמן יש שיפור או לא.
שיפור נמדד לפי שינוי עוצמת הכאב, תדירות הפעמים שהכאב מופיע ומשך הזמן שהוא נמשך (אם הוא נמשך כמה רגעים או שהוא קיים לאורך כל היום). הטבה באפילו אחד מהפרמטרים האלה יכול להצביע על שיפור במצב.
