פיזיותרפיה וסטיבולרית

פיזיותרפיה וסטיבולירת היא חלק ממערך הטיפול בבעיות של ורטיגו, סחרחורות ומאפיינים נוספים של בעיות בשיווי המשקל. הטיפול תלוי בגורם לבעיה ומותאם אישית למאפיינים ולתסמינים שלה.

פיזיותרפיה וסטיבולרית – בתכל'ס

• ממה נגרמות בעיות וסטיבולריות: פגיעה במערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית, בעצב הווסטיבולרי או במסלולים במוח. יכול להיגרם ממצבים כמו BPPV (קריסטלים בתעלות האוזן), דלקות, מחלות נוירולוגיות, זעזוע מוח, בעיות צוואר או מחלת מנייר.
• התסמינים: סחרחורת, ורטיגו, תחושת שיוט או חוסר יציבות, רגישות לתנועה, קושי בהליכה, ולעיתים בחילה וירידה בשמיעה.
• האבחון: תשאול על אופי הסחרחורת, בדיקות שיווי משקל ותנועות עיניים, זיהוי ניסטגמוס, משקפי פרנזל ובדיקות נוספות לשלילת גורמים מסוכנים.
• הטיפול: תרגול מותאם אישית לשיפור שיווי משקל ויציבות מבט, תרגילי הסתגלות לתנועה וחזרה הדרגתית לפעילות יומיומית תוך הפחתת תסמינים. במקרים של BPPV טיפול ייעודי בקריסטלים באמצעות תמרונים להחזרתם למקומם.

מהי המערכת הווסטיבולרית?

המערכת הווסטיבולרית, הממוקמת באוזן הפנימית, אחראית על שיווי המשקל ויציבות הגוף. היא פועלת עם מערכת הראייה והמערכת הסומטוסנסורית (חלק ממערכת העצבים החושית), מנטרת את תנועות הראש והגוף.

בכך המערכת מאפשרת שלושה דברים חשובים אשר בלעדיהם יהיה קשה עד בלתי אפשרי לתפקד:

1. שיווי משקל – שיווי משקל תקין נדרש לביצוע כמעט כל פעולה גופנית, החל מישיבה ועד עמידה על רגל אחת על משטח לא יציב.
2. יציבות מבט–  המערכת הווסטיבולרית מאפשרת לראות תמונה חדה ומפוקסת גם בזמן תנועה, כולל בזמן ריצה.
3. התמצאות במרחב – המערכת משלבת מידע מהעיניים, מהאוזן הפנימית ומהשרירים והמפרקים, וכך מאפשרת להבין את מיקום הגוף במרחב ולנוע בצורה אוטומטית ויציבה.

כיצד פועלת המערכת הווסטיבולרית?

המערכת הווסטיבולרית מקבלת ומסנכרנת מידע משלוש מערכות שונות:

1. האיברים הווסטיבולריים–  ממוקמים באוזן הפנימית וכוללים את האוטוליטים, המספקים מידע על תנועה בקו ישר, ושלוש תעלות חצי־קשתיות, המספקות מידע על תנועה סיבובית. בתוך האוטוליטים נמצאים קריסטלים זעירים הנקראים אוטוקוניה.
2. ראייה – המידע מהעיניים מסייע למוח להבין את מיקום הגוף במרחב. המערכת הווסטיבולרית מפעילה את תנועות העיניים כדי לשמור על תמונה יציבה ומפוקסת גם בזמן תנועת הראש.
3. פרופריוספציה – מידע המגיע מהשרירים, הגידים, הרצועות והמפרקים, המאפשר לדעת את מיקום איברי הגוף ולבצע תנועות כמו הליכה וריצה בצורה אוטומטית.

פגיעה בכל אחת מהחוליות בשרשרת הזאת, החל מהאיברים הווסטיבולריים ועד למוח, יכולה לפגוע ביכולת של המערכת הווסיטבולרית לבצע את תפקידה.

טיפול בוורטיגו לעומת טיפול וסטיבולרי

המונח "טיפול וסטיבולרי" מקושר לרוב לסחרחורת, אך סחרחורת יכולה להתבטא גם בתחושת ריחוף, חוסר שיווי משקל, חוסר אוריינטציה או תחושת עילפון. ורטיגו הוא סוג ספציפי של סחרחורת שבו יש תחושה שהחדר מסתובב.

טיפול וסטיבולרי מיועד למצבים כמו ורטיגו, אך גם לרגישות לתנועה ולהפרעות שיווי משקל.

התסמינים משתנים בין אנשים ויכולים להופיע בעקבות שינוי תנוחה, תנועות ראש או הליכה, ולעיתים להיות קבועים ומתמשכים. ברוב המקרים הם פוגעים משמעותית בתפקוד.

הסיכוי לסבול מתסמינים וסטיבולריים עולה עם הגיל, משום שעם הגיל יש ירידה כללית בשיווי המשקל. כמו כן, למי שחווה התקפים של סחרחורות יש סיכוי גבוהה יותר לפתח התקפים נוספים ומעלה את הסיכון לנפילות ופציעות.

לכן, טיפול וסטיבולרי צריך להיות מותאם אישית למקור הבעיה ולתסמינים שלה ולהתבצע רק על ידי מומחים לפיזיותרפיה וסטיבולרית.

גורמים לסחרחורת

ניתן לחלק את הגורמים לסחרחורת לשתי קבוצות עיקריות –

1. סחרחורת הנובעת מגורם מרכזי
2. סחרחורת הנובעת מגורם פריפרי

יש לציין שב-30% מהמקרים לא ניתן לדעת מה הסיבה לסחרחורת.

סחרחורת הנובעת מגורמים מרכזיים

בקבוצה זאת נמצאות הפתולוגיות הפוגעות באזורים במוח האחראים על שיווי המשקל, בעיקר גזע המוח והצרבלום (המוח הקטן).

• אירוע מוחי – בכ-5% מהמקרים של פנייה למיון בעקבות סחרחורת, הסיבה היא אירוע מוחי. לכן חשוב לזהות במהירות סימנים מחשידים ולהפנות לבית חולים בהקדם. השיקום לאחר אירוע מוחי מתמקד בשיפור שיווי המשקל ובהפחתת תסמינים כמו תחושת שיוט ורגישות לעומס ויזואלי.
• גידול במוח – כאשר הגידול נמצא באזורים הקשורים למערכת הווסטיבולרית. הטיפול לרוב כולל הסרה של הגידול כאשר לאחר מכן מתבצע שיקום דומה לזה של אירוע מוחי.
• נפילת לחץ דם – מתרחשת בעיקר במעבר משכיבה לעמידה או מישיבה לעמידה. כדי להפחית את התסמינים יש לעבור בין המצבים בצורה איטית והדרגתית.
• טרשת נפוצה – במקרה שיש נגע טרשתי באחד האזורים הקשורים לתפקוד וסטיבולרי, הפגיעה תהיה בהתאם לגודל הנגע ולמיקום שלו. הטיפול מותאם לירידה בתפקוד ומתמקד בחיזוק ושיפור היכולת הקיימת.
• זעזוע מוח – עלול לגרום לפגיעות וסטיבולריות שונות. הטיפול מתחיל בהדרגה ובאופן מתון, וכולל עבודה על יציבות המבט, שיווי משקל, נרמול גירויים, פעילות גופנית וטיפול בצוואר.

סחרחורת הנובעת מגורמים פריפריים

בקבוצה זו נכללות פתולוגיות שבהן נפגעים האיברים שמעבירים מידע למוח על מנח הגוף ומיקומו במרחב. סחרחורת ממקור פריפרי נובעת מפגיעה באיבר הווסטיבולרי באוזן או בעצב הווסטיבולרי המעצבב אותו.

• וסטיבולר נויריטיס – דלקת בעצב הווסטיבולרי המתאפיינת ברגישות לתנועות ראש ויכולה להימשך שעות עד ימים. הטיפול כולל סטרואידים להפחתת הדלקת ופיזיותרפיה וסטיבולרית להפחתת התסמינים.

• ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (BPPV) – הסיבה הנפוצה ביותר לסחרחורת סיבובית הנגרמת כאשר קריסטלים מהאוטוליטים נכנסים לאחת התעלות החצי־קשתיות באוזן. מצב זה יוצר מידע שגוי מהאוזן הפגועה, שאינו תואם את שאר מערכות החישה, וגורם לסחרחורת חזקה וקצרה (כ־10–20 שניות ועד מספר דקות). האבחון כולל זיהוי התעלה המעורבת באמצעות תנועות ראש ומעקב אחר העיניים (לעיתים בעזרת משקפי פרנזל). הטיפול מתבצע באמצעות תמרונים שמטרתם להחזיר את הקריסטלים למקומם. לרוב יש שיפור מהיר, אך לעיתים נשארת תחושה לא נעימה למספר ימים וייתכן צורך בחזרה על הטיפול. אם אין שיפור לאחר מספר טיפולים, יש לשלול אבחנה אחרת.

• סחרחורת ממקור צווארי – הצוואר מספק למוח מידע פרופריוספטיבי על מנח הראש ביחס לגוף. כאשר יש בעיה בצוואר, המידע עלול להיות לא מדויק אשר תואם את שאר מערכות שיווי המשקל, דבר שיכול לגרום לסחרחורת או תחושת שיוט. האבחנה נעשית רק לאחר שלילת גורמים אחרים משום שאין בדיקה ישירה המאשרת זאת. הטיפול כולל טכניקות מנואליות להפחתת כאב ולשיפור המידע התחושתי מהצוואר, לצד חיזוק שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים.

• מחלת מנייר – מחלה הפוגעת באיבר הווסטיבולרי עקב הצטברות נוזלים בשבלול האוזן ובאיבר הווסטיבולרי. הסיבות להתפתחות המחלה לא ידועות. התסמינים שלה הםהתקפי ורטיגו קשים (20 דקות עד 12 שעות), תחושת מלאות באוזן, טינטון וירידה בשמיעה. האבחנה מתבססת על בדיקת שמיעה, שלרוב מצביעה על ירידה בתדרים נמוכים. ההתקפים מופיעים בתדירות משתנה, ולאחריהם ימים של תחושת חוסר נוחות. לאחר כל התקף כדאי לבצע פיזיותרפיה וסטיבולרית הכוללת תרגילים כדי לחזור לשגרה מהר יותר. כמו כן, כדי להפחית את ההתקפים יש לנקוט בדיאטה דלת נתרן (עד 1500 מ״ג ליום).

פיזיותרפיה לטיפול בוורטיגו

אצלינו בקליניקה, תוכנית הטיפול מותאמת אישית לכל מטופל ומטופלת לפי התסמינים ומקור הבעיה. התהליך מתחיל בסקירה של ההיסטוריה הרפואית, כולל אופי התסמינים, מה מעורר אותם, משך ההופעה (אקוטי/כרוני/התקפי), תדירות, מה מקל עליהם וכיצד משפיעים על התפקוד היומיומי.

לאחר מכן מתבצעת בדיקה קלינית לאישור החשדות ושלילת מצבים מסוכנים הדורשים הפניה דחופה. הבדיקה כוללת הערכת ניסטגמוס (תנועת עיניים לא רצונית), יכולת מיקוד מבט ותנועת העין בין מטרות. הבדיקה כוללת גם משקפי פרנזל שמאפשרים צפייה מדויקת בתנועות העיניים ולזיהוי ממצאים נוספים. בסיום התהליך מתקבלת תמונה קלינית מלאה המאפשרת בניית טיפול מדויק וממוקד לבעיה.

שאלות נפוצות על פיזיותרפיה וסטיבולרית

מה זה פיזיותרפיה וסטיבולרית?

פיזיותרפיה וסטיבולרית היא טיפול שמטרתו לשפר שיווי משקל, להפחית סחרחורות (כולל ורטיגו) ולשפר תפקוד יומיומי באמצעות תרגול מותאם אישית.

מה ההבדל בין סחרחורת לוורטיגו בפיזיותרפיה?

סחרחורת היא מונח רחב שכולל תחושות שונות כמו שיוט וחוסר יציבות, בעוד ורטיגו הוא סוג ספציפי של סחרחורת עם תחושת סיבוב של הסביבה. בפיזיותרפיה וסטיבולרית ההבחנה בין השניים חשובה מאוד משום שהיא משפיעה על תהליך האבחון ועל סוג הטיפול. בטיפול יבצעו תשאול ובדיקה קלינית כדי להבין את מקור התסמינים, ובהתאם לכך תיבנה תוכנית טיפול מותאמת שיכולה הכוללת תרגילים לשיווי המשקל, אימון יציבות מבט, חשיפה הדרגתית לתנועה ולעיתים גם טיפול צווארי או וסטיבולרי ייעודי, ובמקרים של BPPV טיפול ייעודי בקריסטלים באמצעות תמרונים להחזרתם למקומם.

איך מתבצע אבחון בפיזיותרפיה וסטיבולרית?

האבחון בפיזיותרפיה וסטיבולרית כולל סקירה רפואית, בדיקת תנועות עיניים, מיקוד מבט, שיווי משקל ולעיתים שימוש באמצעים טכנולוגים כגון משקפי פרנזל לאבחון מדויק.