פריקת כתף: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

 

פריקת כתף היא פציעה נפוצה, במיוחד בקרב ספורטאים. שיקום המפרק כולל חיזוק שרירים, השבת טווח תנועה ושיפור השליטה המוטורית. טיפול פיזיותרפיה מובנה ישיב את הכתף לפעילות מלאה ויפחית את הסיכון לפריקות חוזרות.

 

פריקת כתף – בתכל'ס

• ממה נגרמת פריקת כתף: הפעלת כוח על הזרוע בזוויות מסוימות, בעיקר בהרחקה ובסיבוב החוצה כאשר המרפק נמשך לאחור בעוצמה. יכולה להיגרם גם בעת זריקת כדור או נפילה על יד ישרה.
• התסמינים: כאב חזק וקושי להזיז את היד, נפיחות והתכווצות שרירים. במקרים מסוימים תסמינים נוירולוגיים כמו נימול, תחושת חשמל או דקירות לאורך היד, וכן בחילה, הקאה, הזעה וסחרחורת.
• הטיפול: פנייה מיידית למיון להחזרת הכתף למקומה, מספר ימי מנוחה, ולאחר מכן שיקום פיזיותרפיה הכולל תרגילים להשגת טווח תנועה מלא, חיזוק איזומטרי ודינמי, תרגילי שליטה מוטורית ופרופריוספציה.
• השיקום: מתבצע בהדרגה – תרגילים בטווח נטול כאב, חיזוק הדרגתי של שרירי הכתף המייצבים, רוטציות כנגד התנגדות בזוויות שונות, תרגילים פונקציונאליים המותאמים לענף הספורט, וחזרה מלאה לפעילות ספורטיבית.

 

מבנה הכתף

מפרק הכתף הוא המפרק התנועתי ביותר בגוף. הוא מאפשר ליד לנוע לכיוונים רבים, אך תכונה זו מגבירה את הסיכון לחוסר יציבות. לכן, מבין כל המפרקים, מפרק הכתף הוא בעל הסבירות הגבוהה ביותר לפריקות, ופריקת כתף מהווה כ־25% מפציעות הכתף בספורט.

המפרק בנוי מראש עצם הזרוע המתחבר למכתש עצם השכמה, ומכיוון ששטח המגע ביניהם קטן ואינו מספק יציבות מספקת, מבנים נוספים סביב המפרק נדרשים לפצות על כך.

את המבנים הנוספים העוזרים בייצוב המפרק ניתן לחלק לשניים:

• מבנים פאסיביים: כאלה שאינם יכולים להתכווץ, ובהם הרצועות, הקפסולה המפרקית, המבנה הגרמי של המפרק והלאברום (טבעת סחוסית העוטפת את הקו המפרקי ומגדילה את שטח המגע של המפרק).
• מבנים אקטיביים: כאלה שיכולים להתכווץ – כל השרירים המניעים את המפרק.

 

מהי פריקת כתף?

פריקת כתף מתרחשת כאשר עצם הזרוע נמשכת בכוח מהמשטח המפרקי של השכמה שאליו היא מחוברת. הכתף יכולה להיפרק הן קדימה והן אחורה והיא מוגדרת על ידי המיקום שבו נמצאת עצם הזרוע לאחר הפריקה:

• פריקת כתף קדמית: מצב שבו עצם הזרוע זזה קדימה ביחס למפרק. זוהי פריקת הכתף השכיחה ביותר (כ־95%), ולרוב מתרחשת בהרחקת הזרוע וסיבוב החוצה, כאשר המרפק נמשך לאחור בעוצמה. פריקה כזו יכולה להיגרם גם בעת זריקת כדור או נפילה על יד ישרה.
• פריקת כתף אחורית: מצב שבו הזרוע זזה אחורה ונמצאת אחורית ביחס למפרק.

לאחר פריקת כתף ראשונה, עולה הסיכון לפריקות חוזרות עקב פגיעה במייצבי המפרק ואי־יציבות כרונית. בגיל צעיר (עד 25) הסיכון לפריקות חוזרות גבוה במיוחד (80%–90%), ולכן לעיתים מומלץ ניתוח, בעיקר אצל ספורטאים. בגיל מבוגר יותר הסיכון נמוך יותר, ובמקרים רבים טיפול שמרני בפיזיותרפיה מוביל לתוצאה מיטבית.

שתי פגיעות נפוצות היכולות להתלוות לפריקת כתף:

• היל זקס (Hill Sachs lesion) – שבר דחיסה בצד האחורי של ראש עצם הזרוע
• בנקהארט (Bankhart lesion) – פגיעה בלברום בחלקו הקדמי של המפרק

 

תסמינים של פריקת כתף

• כאב כתף – כשעצם הזרוע יוצאת ממקומה, סחוסים, גידים, שרירים ורצועות יכולים להיפגע. בדרך כלל הפריקה מלווה בכאב חזק ובקושי רב להזיז את היד בכיוון כלשהו. השרירים סביב המפרק יסבלו מהתכווצות (ספאזם) אשר גורם לכאב בכל תנועה.
• נראות – הכתף הפצועה עשויה להיראות “לא במקום” ביחס לכתף השנייה, עם שינוי בקו המתאר הטבעי של הכתף. לעיתים ניתן לראות שקיעה או בליטה לא רגילה באזור הכתף, והיד מוחזקת בתנוחה לא טבעית עקב כאב וחוסר יציבות.
• נפיחות
• תסמינים נירולוגיים – אם במהלך הפריקה הייתה פגיעה עצבית, יורגשו תסמינים נוירולוגים לאורך היד, כמו חשמל, נימול ודקירות.
• תסמינים נוספים –כאב עז יכול לעורר תסמינים כגון בחילה, הקאה, הזעה, סחרחורת וחולשה.

 

כיצד מאבחנים פריקת כתף?

כמו בכל פגיעה, הבדיקה לאבחון הבעיה תתחיל מתשאול על פרטי האירוע כדי להבין את מנגנון הפציעה. חשוב לדעת על פציעות עבר שהיו באותו מפרק, ובמיוחד אם היו פריקות קודמות או שזו הפעם הראשונה. כמו כן, בודקים אם קיימת פגיעה בכלי דם או בעצבים.

על פי החלטת הרופא/ה יבוצע צילום רנטגן כדי לאשר את האבחנה שזו אכן פריקת כתף ולשלול שבר.

פרקתי את הכתף, מה עושים?

קודם כל, יש לפנות בהקדם למיון כדי לוודא שזו אכן פריקת כתף ולוודא שאין פגיעות נוספות, כמו שבר או פגיעה בעצבים או בכלי דם. לאחר מכן הצוות הרפואי יחזיר את הכתף למקומה. אין לנסות להחזיר את הכתף לבד או לתת למישהו "שיודע" כי פעם היה לו כזה. פעולה לא נכונה עלולה לפגוע בעצבים ובכלי דם באזור המפרק ולגרום לנזק.

 

שיקום הכתף לאחר פריקה

לאחר החזרת הכתף למקומה, יש לנוח מספר ימים ולהימנע ממאמץ, ובמידת הצורך ליטול נוגדי דלקת להפחתת כאב ודלקת.

לאחר מכן יש לעבור שיקום פיזיותרפיה מקיף: בשלב הראשון תרגילים להשגת טווח תנועה מלא וחיזוק איזומטרי ודינמי בטווח נטול כאב, ובהמשך תרגילי שליטה מוטורית המותאמים למטרות המטופל/ת.

להפחתת הסיכון לפריקות חוזרות חשוב לחזק את שרירי הכתף המייצבים, לבצע רוטציות כנגד התנגדות בזוויות שונות של המפרק ולשלב תרגילי פרופריוספציה.

אצלינו בקליניקה, התרגילים מותאמים באופן אישי לכל מטופל ומטופלת לפי צורכיהם. כך, למשל, בשלבים מתקדמים של תוכנית השיקום, נוסיף תרגילים פונקציונאליים המערבים את כל מרכיבי הכושר הדרושים לענף ספורט שבו עוסק המטופל. לדוגמה, עם שחקן כדורעף נעבוד על יציבות של המפרק בפעולות שבהן היד מעל הראש ועם שחקנית טניס נעבוד על תגובות מהירות של היד בזוויות שונות.

נוסף לכך, להקלה על כאב ותסמינים ולהאצת תהליך ההחלמה, נשלב בטיפול אמצעים טכנולוגיים כמו טיפול חשמל, אולטרסאונד וטיפול בלייזר בשלבים הראשונים, ובהמשך גם טיפולים לחימום הרקמות ולהכנת הכתף לתרגול מתקדם. הכול בהתאם לשלב השיקום ולמצב הכתף, לצד תרגול מותאם אישית.

 

שאלות נפוצות

מהי פריקת כתף?

פריקת כתף היא מצב שבו ראש עצם הזרוע נמשך בכוח מהמשטח המפרקי של עצם השכמה שאליו הוא מחובר. הפריקה יכולה להיות קדמית או אחורית, בהתאם למיקום עצם הזרוע לאחר היציאה מהמפרק.

מה גורם לפריקת כתף?

פריקת כתף נגרמת לרוב מהפעלת כוח על הזרוע בזוויות מסוימות, בעיקר בהרחקה וסיבוב החוצה, כאשר המרפק נמשך לאחור בעוצמה. פריקת כתף יכולה להתרחש גם בעת זריקת כדור או נפילה על יד ישרה.

איך מרגישים פריקת כתף?

פריקת כתף מלווה בדרך כלל בכאב חזק מאוד ובקושי להזיז את היד. הכתף הפגועה נראית שונה מהכתף השנייה, ולעיתים מופיעות נפיחות והתכווצות שרירים סביב המפרק. במקרים מסוימים ייתכנו תסמינים נוירולוגיים כמו נימול, תחושת חשמל או דקירות לאורך היד, וכן תסמינים כלליים כגון בחילה, הקאה, הזעה, סחרחורת וחולשה.

כמה זמן לוקח להחלים מפריקת כתף?

ההחלמה מפריקת כתף כוללת מנוחה מספר ימים לאחר החזרת המפרק למקומו, ולאחר מכן תהליך שיקום פיזיותרפיה הדרגתי. משך ההחלמה משתנה בהתאם לגיל, למידת הפגיעה במבנים המייצבים של המפרק ולסיכון לפריקות חוזרות, כאשר במקרים רבים טיפול שמרני בפיזיותרפיה מוביל לתוצאה מיטבית מייתר את הצורך בניתוח.