כאבים בקרסול היא תופעה נפוצה הנגרמת בעיקר בעת פעילות גופנית. הכאב יכול להופיע באזורים שונים של הקרסול, אשר אלה מעידים על הגורם לבעיה ועל דרכי הטיפול הנכונות ביותר שיובילו לשיקום מהיר ומיטבי.
כאבים בקרסול הוא מושג כללי הטומן בתוכו מספר רב של סוגי כאבים היכולים להתפרץ באזורים שונים של הקרסול ויכולים לנבוע בשל נסיבות שונות, אם בשל פציעות ספורט ואם בשל שחיקה. נוסף לתחושת הכאב, כאבים בקרסול יכולים להיות מלווים בקרסול נפוח, בחבורות כחולות וכן בכאבים נלווים באזורים נוספים של הגוף בשל עומס יתר על הקרסול.
סוגים של כאבים בקרסול
אין מאפיין אחד של כאב בקרסול, והוא יכול להופיע הן בצד הפנימי והן בצד החיצוני של הקרסול, וכך גם בחלק הקדמי או האחורי שלו, וישנם אף מקרים שהכאב מורגש בכל מקום. לרוב, הכאבים בקרסול יתגברו בזמן פעילות גופנית, אך לא תמיד זה המצב, ולפעמים אפילו פעולה יומיומית בסיסית כמו הליכה יכולה לעורר כאב.
כאב בקרסול יכול להיגרם בשל שחיקה טבעית של הגוף, אך במרבית המקרים, הכאב יופיע בשל פציעה אקוטית כמו נקע בקרסול או סיבוב של כף הרגל, כתוצאה ממעידה במהלך ירידת מדרגה או בהליכה על משטח לא ישר ובהרבה מקרים בעת ביצוע פעילות ספורטיבית, כמו ריצה, ריקוד ומשחק כדורסל או כדורגל.
חומרת הכאב של פציעה בקרסול תלויה בסוג הפציעה ובדרגה שלה, החל מכאב קל המופיע בריצה ועד לכאב חזק שמקשה מאוד ללכת. קצב ההחלמה תלוי גם כן באופי הפציעה ובדרגת החומרה שלה, אך לרוב יחול שיפור עם הזמן, הנפיחות והכאב ירדו ויכולת התפקוד תעלה. עם זאת יש מקרים שבהם השיקום והחזרה לשגרה לאחר פציעה ימשכו זמן רב, וגם לאחר חזרה לפעילות מלאה תהיה תחושת כאב בקרסול בזמן ביצוע פעילויות מסוימות.
כאב בקרסול בשל פציעה אקוטית
פציעות אקוטיות בקרסול הן מהנפוצות ביותר ומתרחשות באופן תדיר הן בעיסוק בענפי ספורט רבים והן בשגרה. הפציעה השכיחה הגורמת לכאבים בקרסול היא נקע בקרסול.
בהגדרתו, נקע הוא פגיעה ברצועה. תפקידה של הרצועה הוא לייצב את המפרק, ובכל מפרק בגוף יש רצועות המייצבות אותו. כאשר מעקמים את הקרסול כתוצאה מנחיתה לא טובה או דריכה לא מוצלחת בריצה, הרצועות של הקרסול מנסות לשמור אותו במקום. אך כאשר הכוח גדול מדי, הרצועה נפגעת.
פגיעה ברצועה מחולקת לדרגות: דרגה 1 – מתיחה, דרגה 2 – קרע חלקי, דרגה 3 – קרע מלא.
סוג הנקע הנפוץ ביותר הוא סיבוב של כף הרגל פנימה, שבו הרצועה החיצונית של הקרסול נפגעת. סוג נקע פחות שכיח הוא סיבוב של כף הרגל החוצה. במקרה כזה, הרצועות הפגועות ממוקמות בצד הפנימי של הקרסול. בכל סוג של נקע יכולות להיפגע מספר רצועות, ונוסף להן יכולות להיווצר גם פגיעות בסחוס המפרקי. לאחר נקע יכול להופיע כאב בקרסול בצד הפנימי, החיצוני, האחורי או כולם יחד.
נקע בקרסול הוא אינו הפגיעה היחידה שיכולה להיגרם כתוצאה מסיבוב או מנחיתה לא טובה על כף הרגל, ובלא מעט מקרים התוצאה יכולה להיות שבר בקרסול ופגיעה בסחוס המפרקי. הטיפול בשבר תלוי באופי השבר. בחלק מהמקרים יידרש ניתוח לקיבוע השבר ולאחריו שיקום, ובמקרים קלים יותר די בקיבוע זמני של הקרסול ובשיקום ללא ניתוח.
לאחר פציעה אקוטית חשוב לאבחן אם יש שבר או לא. אופן תחילת הכאב יכול לרמוז על אופי הפגיעה. כך, למשל, במקרה שסובבת את הקרסול, הצלחת לדרוך על הרגל מיד לאחר הפציעה, הצלחת ללכת מרחק מסוים ורק לאחר זמן מה הכאב התגבר, הופיעה נפיחות והקושי ללכת התגבר באופן משמעותי, כנראה מדובר בנקע ולא בשבר.
לעומת זאת, אם מיד לאחר הפציעה לא הצלחת לדרוך על הרגל, יש סיכוי גבוה שמדובר בשבר.
במידה וסובלים מקרסול נפוח, מידת הנפיחות והופעה או אי-הופעה של סימנים כחולים לא בהכרח מעידים על אופי הפציעה וחומרתה. בכל מקרה, אבחון עצמי של כאב בקרסול הוא לא מספיק ויש להיוועץ עם איש מקצוע מומחה כמו אורתופד או פיזיותרפיסט כדי לטפל בצורה הטובה ביותר.
השיקום לאחר פציעת קרסול אקוטית יתמקד במספר היבטים: הורדת הנפיחות, הפחתת הכאב, החזרה של טווחי התנועה, חיזוק שרירים, פרופריוספציה ותרגול פונקציונאלי בהתאם לצורך של המטופל/ת. חזרה מלאה לספורט מותרת כאשר ניתן לבצע ללא כאב את כל הפעולות הנדרשות במסגרת הפעילות הגופנית הרצויה וכן שהכאב לא יופיע לאחר הפעילות. זוהי המלצה מאוד כללית וחשוב לציין שקיימים קריטריונים רבים לחזרה מלאה לספורט, ובמקרים רבים ניתן לחזור לפעילות מלאה גם בשלב שעדין יש מעט כאב.
יש לזכור שבפרק זמן של 12-6 חודשים לאחר חזרה מפציעה לפעילות מלאה יש סיכוי גבוה יותר לפציעה חוזרת. כדי להוריד סיכוי זה יש לבצע שיקום יסודי ולהמשיך בתרגילי חיזוק גם כשהשיקום נגמר.
כאבים בקרסול בשל שחיקה
כאבים בקרסול יכולים להופיע גם ללא קשר לפעילות ספורטיבית כלשהי. ברוב המקרים, הכאבים יופיעו בעת נשיאת משקל, כלומר בעמידה, בהליכה או בריצה. עם זאת ישנם מקרים בהם הכאב מופיע גם בזמן מנוחה מוחלטת כשהרגל מורמת באוויר.
ניתן לפשט את התופעה בסיווג הכאב לפי אזורים: קרסול פנימי, קרסול חיצוני, קרסול קדמי וקרסול אחורי. עם זאת, הכאב יכול להופיע במספר אזורים במקביל. על כן, כדי להגיע לאבחנה הנכונה ולקבל את הטיפול המתאים יש לאבחן את האזור המסוים בקרסול שבו יש כאב.
כאב בצד הפנימי של הקרסול:
דלקות בגידים הן הגורם הנפוץ ביותר של כאבים בצדו הפנימי של הקרסול. כאב זה בקרסול מתפרץ בעיקר אצל אנשים המבצעים פעילות ספורטיבית כמו הליכה, ריצה וכדורגל.
דלקת בגיד כף הרגל (Tibialis posterior) – שריר הטיביאליס פוסטריור ממוקם בחלק האחורי של השוק, מתחת לשריר התאומים ולשריר הסולאוס. הגיד עובר מאחורי עצם הפטישון (העצם הבולטת). תפקידו של הגיד הוא לבצע תנועה של כפיפה פנימית של כף הרגל (פוינט) ולתמוך בקשת כף הרגל.
דלקת בגיד של השריר כופף הבוהן הארוך (Flexor hallucis longus)– שריר זה נמצא בחלק האחורי של השוק.. תפקידו לכופף את הבוהן ולעזור בתנועת פוינט.
כאב בצד החיצוני של הקרסול:
טראומה – כאב כרוני בצדו החיצוני של הקרסול לרוב מתפתח לאחר טראומה כמו נקע קרסול. במקרים שבהם כתוצאה מהטראומה נפגעו הגופים המייצבים של המפרק וחלה ירידה ביציבות וביעילות של תפקוד המפרק, יכולה להיות האצה של תהליכים ניווניים במפרק הקרסול ככלל ובצד החיצוני שלו בפרט.
דלקת בגידים הפרוניאלים – דלקת זו נגרמת משחיקה כתוצאה משימוש יתר, כלומר עומסים המופעלים על הגיד לאורך זמן בנפח שלא מאפשר לו להתאושש. ישנם שני שרירים פרוניאלים, אחד קצר ואחד ארוך. השרירים ממוקמים בשוק, והגידים שלהם יורדים למטה ומתחברים בחלק החיצוני של כף הרגל, כאשר בדרך הם עוברים מאחורי הפטישון הלטרלי (העצם הבולטת בצד החיצוני של הקרסול). שרירים אלה עוזרים לבצע את תנועת הפוינט ולכן הם גם משתתפים בפעולת הדחיפה של כף הרגל במהלך ההליכה. כמו כן, השרירים תורמים ליציבות של מפרק הקרסול בחלקו החיצוני. נוסף לכאב, הדלקת מתאפיינת גם בקרסול נפוח וברגישות למגע באזור.
כאב בחלק הקדמי של הקרסול:
צביטה – צביטה קדמית במפרק הקרסול היא מצב שבו בזמן תנועה למעלה של כף הרגל (פלקס) רקמה נכנסת במרווח שבין עצם השוק לעצם הטאלוס (חלק מרכזי במפרק הקרסול המתחבר מלמטה לעצם השוק ומלמעלה לעצם העקב הנקראת קלקנאוס). מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מנקע קרסול ולרוב מתאפיין בכאב כרוני בקרסול. בעיה זו נפוצה מאוד אצל ספורטאים העושים הרבה תנועה של פלקס ופוינט, כמו במשחק כדורגל ובריקוד. התסמינים הנפוצים במקרה של צביטה בקרסול הם אי-נוחות באזור הקדמי של הקרסול אשר בהדרגה מתפתחת לכאב מתגבר ההופך ליותר חד ונקודתי, במיוחד בעת ביצוע תנועת פלקס. בהמשך יכולה להופיע נוקשות ומגבלה בטווח התנועה במפרק הקרסול.
כאב בחלק האחורי של הקרסול:
דלקת בגיד אכילס היא הסיבה הנפוצה ביותר לכאב בחלק האחורי של הקרסול.
כאב בקרסול – אבחון עצמי
לאבחון עצמי של כאב בקרסול יש לזכור כמה כללים מרכזיים:
- כאב בקרסול יופיע לרוב בנשיאת משקל, כלומר בעת עמידה על הרגל. ככל שיש יותר עומס על הקרסול, כך הכאב מתגבר. כך, למשל, כאב בהליכה יתגבר בריצה.
- במקרה של כאב בקרסול, מכל סיבה שהיא, היכולת להפעיל כוח בקרסול תרד. לדוגמה, עמידה על קצות האצבעות ברגל שבה יש דלקת ככל הנראה תהיה קשה יותר לעומת הרגל השנייה.
מכאן ניתן להסיק שכל פעולה הכרוכה בהפעלת כוח עם כף הרגל, כמו קפיצה, ריצה ואף הליכה, תהיה בעייתית יותר במצב של כאב בקרסול. יכולת נמוכה להפעיל כוח בקרסול עלולה לגרום לעומס גבוה יותר במקומות אחרים בגוף ובכך לגרום לבעיות נוספות.
יש לזכור שיכולים להיות גורמים נוספים לכאב, ואבחון עצמי של כאבים בקרסול הוא לא מספיק. לכן נדרש להיוועץ עם אנשי מקצוע כדי לקבל את הטיפול הנכון ביותר לבעיה.
כאבים בקרסול – טיפול ושיקום
הטיפול בכאב בקרסול מתחיל קודם כל באפיון הבעיה באמצעות בדיקה מקיפה של הקרסול, המאפיינים של הכאב והגורמים להחמרתו.
אצלינו בקליניקה, הבדיקה מורכבת משני חלקים – החלק הראשון הוא ראיון עם המטופל/ת שבו תימסר כל ההיסטוריה הרפואית של הבעיה: מתי התחילה, מה קדם לה, מתי הבעיה באה לידי ביטוי, כלומר באיזה פעולות היא עולה ובאיזה פעולות לא, ועוד שאלות מנחות לאיתור כמה שיותר מאפיינים שיכולים לתת אינדיקציה על מקור הבעיה.
החלק השני של הבדיקה הוא הבדיקה הפיזית על ידי פיזיותרפיסט/ית ספורט. בחלק זה יבוצעו כל הבדיקות הנדרשות במטרה להשלים את התמונה הקלינית שעלתה מהריאיון וכדי לאשש או לחזק את ההנחות שעלו ממנו.
הטיפול מתחיל מיד לאחר סיום שני שלבי הבדיקה. המטרה העיקרית של הטיפול היא לבנות יכולת טובה יותר של המטופל/ת לעמוד בעומסים הנדרשים הן בשגרה והן בביצוע פעילות ספורטיבית. לדוגמה, אם ישנה תחושת כאב לאחר ריצה קלה, הטיפול יתמקד בבניית היכולות בצורה כזו שהעומס של הריצה יהיה נמוך יותר מהעומס שבו הרגל מסוגלת לעמוד. עם בניית היכולות, כך פוחת הכאב וכן יורד הסיכוי לפציעות עתידיות.
בניית היכולת נעשית באמצעות ניהול אופטימאלי של העומסים. זאת אומרת שניהול העומסים מותאם למטופל/ת בשלב נתון. כך, למשל, במצב שבו הכאב חמור, הדבר הראשון יהיה להוריד את העומסים עד למצב של רגיעה, ואז ניתן יהיה להעלות את העומסים באופן הדרגתי עד לחזרה לפעילות מלאה ואף יותר. במסגרת ניהול העומסים יש לבחור את התרגילים המתאימים לכל שלב מבחינת עצימות, נפח ופרמטרים נוספים. נוסף לניהול העומס, אצלינו בקליניקה אנו נעזרים במיטב הטכנולוגיה השיקומית שעוזרת להוריד כאב ולהאיץ את תהליך השיקום, כמו מכשור רפואי המטפל באמצעות תהודה מגנטית, לייזר, טקאר (חימום עמוק באמצעות חשמל), זרמים חשמלים, אולטרסאונד ועוד.
