ב ל ו ג

דלקת בגיד אכילס

טיפול בכאבים בקרסול

למה זה קורה וכיצד טיפול של פיזיותרפיסט יכול לעזור?

דלקת בגיד אכילס היא פגיעת ספורט שכיחה. טיפול נכון וויסות העומס על הגיד במהלך פעילות גופנית יסייעו בריפוי הדלקת ויקצרו את משך ההחלמה. חשוב לזהות את התפתחות הדלקת ולהתמיד בתוכנית שיקום יסודית בהובלת פיזיותרפיסט

לעומת "פציעות בשל עומס יתר" אשר מתרחשות ברגע, כמו נקע בקרסול, דלקת בגיד אכילס (Achilles tendinitis) נכנסת תחת הקטגוריה של "פציעות בשל שימוש יתר" – פציעות שנגרמות מפעולה שחוזרת על עצמה באופן קבוע, לדוגמה כוח מתיחה שעובד על הגיד במהלך ריצה. לפי הספרות המקצועית, דלקת בגיד אכילס היא אחת הפציעות הנפוצות בקטגוריה זו.

מרבית הסובלים מהדלקת הם אנשים העוסקים בספורט באופן מקצועי או חובבני. מכלל ענפי הספורט, הבעיה נפוצה בעיקר בקרב רצים, אך היא יכולה להתפתח גם עקב פעילות בענפי ספורט אחרים ואף אצל אנשים שכלל אינם עוסקים בפעילות גופנית. שכיחות התופעה עולה עם הגיל, אך היא מתפתחת בעיקר בקרב אנשים בין גיל 30–50.

הזנחה של המצב עלול לגרום להחמרתו ואף לקרע בגיד אכילס, אשר הטיפול בו יכול לכלול התערבות כירורגית.

 מהו גיד אכילס?

שרירי השוק (calf muscle) הם קבוצה גדולה וחזקה של שרירים שיכולים לייצר כוח המאפשר לנו לרוץ או לקפוץ. גיד אכילס מחבר קבוצת שרירים זו לעצם העקב.

מה גורם לכאבים בגיד אכילס?

גורם נפוץ לכאבים הוא עלייה בנפח הפעילות, ולכן לעיתים קרובות המטופלים ישמעו את הביטוי "יותר מדי, מוקדם מדי". בשלביה הראשונים של הדלקת, תחושת הכאב תופיע בתחילת הפעילות הגופנית או לאחריה, אך ככל שהמצב מחמיר, הכאב יורגש גם בעת פעילויות יומיומיות פשוטות ואפילו במנוחה.

מה גורם להתפתחות דלקת בגיד אכילס?

מרבית הפגיעות הגורמות להתפתחות דלקת בגיד אכילס נוצרות עקב בלאי הדרגתי של הגיד בשל שימוש יתר או הזדקנות טבעית של הגוף. הדלקת יכולה להתפתח אצל כל אחד, אך הסיכויים לסבול ממנה גבוהים יותר אצל אנשים אשר מפעילים את כף הרגל בתנועה שחוזרת על עצמה באופן קבוע במסגרת שגרת היום יום או במהלך פעילות ספורטיבית תדירה. גורמים שכיחים נוספים הם אימון יתר – עליה מהירה מדי בעומס האימונים או שינוי פתאומי במשטח האימונים, לדוגמה מעבר מריצה על עפר לריצה על אספלט.

כיצד מאבחנים דלקת בגיד אכילס?

  • היסטוריה רפואית– האם היו פציעות עבר באזור, מתי התחילו התסמינים, מה השתנה בשגרת האימונים לפני הופעת התסמינים, התנהגות התסמינים, באילו מצבים מופיע הכאב ולאחר כמה זמן פעילות מופיע הכאב.
  • בדיקה קלינית – בדיקת הפעולות המעמיסות על הגיד אשר יכולות לגרום להופעת הכאב, לדוגמה ריצה, עמידה על קצות האצבעות או סוגים שונים של קפיצות.
  • בדיקות הדמיה – ברוב המקרים בדיקות הדמיה אינן הכרחיות, אך הן מסייעות בהבחנה מבדלת (שלילת גורמים אחרים לכאב) וגם באבחון האזור בגיד שבו נמצאת הדלקת, אם באמצע הגיד או בנקודת החיבור שלו. הבדיקה המועדפת היא אולטרסאונד, אשר מספקת אבחנה ברורה של מצב הגיד ושל הבורסות באזור. במקרים שבהם התגובה לטיפולים אינה טובה ויש חשד שסיבה אחרת גורמת לכאבים, מומלץ לפנות לבדיקת

מהם התסמינים של דלקת בגיד אכילס?

דלקת בגיד אכילס יכולה לגרום לתחושה של כאב שורף בתחילת אימון. תחושה זו נחלשת במהלך האימון אך מחמירה לאחריו. כמו כן, הגיד עלול להרגיש נוקשה בתחילת היום או בתחילתה של פעילות גופנית.

  • תחושת כאב, נוקשות של הגיד וירידה בכוח.
  • תחושת נוקשות באזור בתחילת אימון בעת קימה מהשינה או במהלך הלילה.
  • רגישות למגע באזור הפגוע שעשוי להיות אדום, חם ונפוח.

מדדים שיש לבדוק לפני תחילת הטיפול

כדי להעריך את התקדמות הטיפול מומלץ לבצע בדיקות לפני תחילת תוכנית השיקום –

  • כמה זמן לוקח לכאב להופיע מרגע תחילת הפעילות.
  • מספר החזרות שניתן לעמוד על קצות האצבעות ברצף עד להופעת הכאב.
  • בדיקת פעולות המפעילות עומס על גיד אכילס, כמו קפיצות ועמידה על קצות האצבעות.

אופן הטיפול בדלקת בגיד אכילס

תוכנית השיקום צריכה להיות מותאמת למטופל/ת, לחומרה של הדלקת, למיקום המדויק של הדלקת בגיד ולסיבה הראשונית שבגללה התפתחה הדלקת. התוכנית תכלול מספר מרכיבים:

  1. הפחתת כאבים – התאמת עומסים ונטילת כדורים נוגדי דלקת (לפי הנחיית רופא).
  2. עליה הדרגתית בעומס – בניית היכולת של הגיד לעמוד בעומסים.
  3. חיזוק – עבודה על מרכיבי כושר לצורך ביצוע הפעילות הספורטיבית שבה עוסק המטופל. כך, למשל, עם שחקן כדורגל נעבוד על זריזות, מהירות ועל שינויי כיוון.

אבחנה נכונה של מאפייני הדלקת ומתן פתרון מדויק על ידי פיזיותרפיסט בבניית תוכנית שיקום, הכוללת הרגעה של המקום ובניית יכולת לעמוד בעומסים מחדש, תאפשר חזרה מהירה יותר לפעילות והורדת הסיכויים להישנות הבעיה בעתיד.

אצלנו בקליניקה, תוכנית השיקום מתמקדת לא רק בהחלמה מהדלקת אלא בחזרה מלאה לפעילות הגופנית שקדמה לה. על כן, נוסף לתרגילי פיזיותרפיה מותאמים אישית, השיקום כולל טיפול במכשירים שונים, כמו גלי הלם, חשמל, אולטראסאונד ולייזר, אשר מסייעים בהפחתת הכאבים ובהאצת תהליך הריפוי.