קרע במניסקוס הוא פגיעה נפוצה בקרב ספורטאים בשל עומסים המופעלים על הברך, אך גם בקרב אנשים מבוגרים בשל תהליכים ניווניים טבעיים של הגוף. הטיפול במניסקוס קרוע יכול להיעשות באופן שמרני, ללא התערבות כירורגית, או באמצעות ניתוח תפירת מניסקוס או ניתוח הוצאה של המניסקוס. בכל אחת מהדרכים יש לפנות לטיפול פיזיותרפיה לשיקום הברך, להקלה על הכאבים ולחזרה לפעילות מלאה.
המניסקוס הוא רקמת סחוס הנמצאת במפרק הברך, בין עצם הירך לעצם השוקה. בכל אחת מהברכיים יש שני מניסקוסים – המניסקוס הלטראלי בצדה החיצוני של הברך, והמניסקוס המדיאלי בצדה הפנימי של הברך.
למניסקוס שלושה תפקידים עיקריים – בלימת זעזועים, הגדלת הממשק בין עצם הירך לעצם השוקה וכך העומס מתפזר בין המפרקים וייצוב מפרק הברך בזמן תנועה.
עם הגיל, אספקת הדם שמגיעה למניסקוס יורדת, כך שבקרב אנשים בוגרים רק 10%-25% מהמניסקוס מקבל אספקת דם, ולכן רוב הפגיעות במניסקוס אינן מתאחות מעצמן. על כן, קרע במניסקוס הוא פגיעה נפוצה הן אצל ספורטאים והן אצל אנשים שאינם עוסקים בספורט בשגרה.
ישנם גורמים שונים שיכולים להוביל לקרע במניסקוס, כמו הפעלת עומס על הברך בעת תנועה סיבובית של עצם הירך ועצם השוקה והפעלת עומס בעת האטה פתאומית מפעילות כמו ריצה או קפיצה. כמו כן, קרע במניסקוס יכול להיווצר באופן הדרגתי בשל תהליך ניוון טבעי של הסחוס והוא נפוץ בעיקר אצל אנשים מעל גיל 40. נוסף על קרע ניווני, ישנם כמה סוגים של קרעים במניסקוס– קרע אורכי, קרע רוחבי, קרע אופקי וקרע "ידית הדלי" הנקרא כך בשל צורתו.
ישנם אנשים עם קרע במניסקוס שאינם חווים תסמינים ואינם מודעים לבעיה, אך ברוב המקרים התסמינים של הפגיעה הם כאבים בברך, נפיחות בברך, כאבים בנשיאת משקל, חוסר יציבות, חוסר יכולת ליישר את הברך, כאבים בחלק האחורי של הברך בעת כיפוף הברך, כאבים בעת תנועת בעיטה, נעילה של הברך בתנועה ו"בריחה" של השוק.
ישנם כמה סוגי טיפול במניסקוס קרוע, והם משתנים לפי סוג הקרע, המיקום שלו, חומרת הפגיעה והצרכים של המטופל/ת.
טיפול שמרני בקרע במניסקוס
טיפול שמרני הוא טיפול פיזיותרפיה שאינו דורש התערבות כירורגית. המטרה של טיפול זה היא להקל על התסמינים המופיעים בפעולות יום-יומיות כמו הליכה וירידה-עליה במדרגות ולחזור לפעילות ספורטיבית מלאה כמו שהייתה לפני הופעת התסמינים.
כדי להתאים את הטיפול לצרכים של כל מטופל/ת, המפגש הראשון עם הפיזיותרפיסט/ית יכלול סקירה של ההיסטוריה הרפואית של המטופל/ת, מיפוי התסמינים של הפגיעה, בדיקה פיזיולוגית של הברך ותיאום ציפיות שבו מגדירים את המטרות של המטופל/ת – התוצאות הרצויות מהטיפול.
לאור תוצאות התשאול, תיקבע תוכנית טיפולים מותאמת הפועלת בכמה מישורים –
- הקלה על התסמינים – התייחסות לכאבים הנגרמים בשל הקרע במניסקוס וביצוע תרגילים שמטרתם לחזק את האזור הפגוע ולהפחית את התסמינים, תוך הרחבת טווח הפעולה שבו ניתן לעבוד עם הכאב.
- הגדלת טווח התנועה של הברך – ירידה בטווח הכיפוף או יישור הברך (או שניהם) היא תסמין נפוץ של קרע מניסקוס. החזרת טווח התנועה של הברך לקדמותו הוא שלב חשוב בדרך לחזרה מלאה לשגרה. כדי להחזיר את הטווח נשתמש בטכניקות מנואליות (פעולה שמבצע הפיזיותרפיסט/ית) ליישור ולכיפוף הברך ובתרגילים אקטיביים שמטרתם להגדיל את הטווח החסר.
- שיפור השליטה המוטורית של הברך – שיפור היכולת של מערכת העצבים להפעיל בצורה יעילה את הגוף בכלל ואת הברך הפגועה בפרט.
- חיזוק הרגל – ביצוע תרגילים בדרגת קושי עולה במטרה להעלות את העומסים שהברך יכולה לשאת. התרגול במסגרת הטיפול מתבצע תוך כדי ניהול התסמינים, זאת אומרת שלעיתים נצטרך להוריד עומסים, למשל במקרים של עלייה בכאב או עלייה בנפיחות בברך.
לא כל שינוי בתסמינים מחייב הורדת עומסים, אך יש להביאם בחשבון ולנהל אותם בצורה נכונה לקראת שיקום מלא. - שיקום אתלטי – השלב האחרון בתהליך שיקום הוא חזרה ליכולת הספורטיבית שהייתה טרם הופעת הכאבים. שלב זה כולל את כל מרכיבי הכושר הדרושים כדי להגיע למטרות שהוצבו בתחילת התהליך. לדוגמה, אם המטרה היא לשוב לשחק כדורגל, שלב זה יכלול עבודה על ספרינטים, האצה והאטה, שינויי כיוון, בעיטות בכדור ועוד.
תוכנית השיקום היא אישית ויכולה לכלול את כל השלבים המפורטים או רק את חלקם, בהתאם לרקע ולמטרות המטופל/ת. כך, למשל, אם המטרה של המטופל/ת היא לא לחוש כאב בעת ביצוע פעולות יום-יומיות כמו עלייה וירידה במדרגות, אז תהליך השיקום יסתיים בשלב חיזוק הרגל, ללא צורך בשלב השיקום האתלטי. לעומת זאת, במקרה שבו המטופל הוא שחקן כדורגל מקצועי שצריך לחזור לכשירות משחק מלאה, השיקום האתלטי משמעותי במיוחד, משום שבשלב זה מוודאים כי המטופל אכן מסוגל לחזור לשחק באופן בטוח, ולהקטין את הסיכוי לפציעה חוזרת.
שיקום לאחר ניתוח תפירת מניסקוס
ניתוח תפירה הוא האפשרות הכירורגית המועדפת מבין הפרוצדורות הכירורגיות מכיוון שהיא משמרת את המניסקוס, דבר המוריד את הסיכוי להתפתחות של שינויים ניווניים בעתיד. עם זאת, ברוב המקרים לא ניתן לתפור את המניסקוס בגלל סוג הקרע ומיקומו.
הניתוח הוא ארתרוסקופי שבו מחדירים סיב אופטי למפרק ותופרים את הקרע. הניתוח לרוב מתבצע בהרדמה מלאה.
השיקום מהניתוח נמשך בין ארבעה לשישה חודשים, כאשר במקרים מסוימים יהיה אסור לדרוך על הרגל לתקופה של בין שבועיים לשישה שבועות, אך לעיתים ניתן יהיה לדרוך על הרגל כבר מהיום הראשון. כמו כן, ייתכן איסור על כיפוף הברך מעל 90 מעלות. הנחיות אלה יסופקו על ידי המנתח/ת על פי האנטומיה של הקרע, איכות התפירה וצורתה, מיקום הקרע ופתולוגיות נוספות כמו קרעים ברצועות סמוכות.
לאחר הניתוח ניתן ואף כדאי להתחיל טיפול פיזיותרפיה באופן מידי. נוסף לכך שהניתוח מהווה טראומה לברך, ישנה ירידה משמעותית בהפעלת הרגל לאחר הניתוח, דבר המוביל לירידה של מסת השריר בשרירי הרגל העובדים באופן ישיר על הברך, כמו הארבע ראשי וההאמסטרינג (שריר הירך האחורי), אך גם השרירים האחרים ברגל, כמו מרחיקי ומקרבי הירך ושרירי הישבן, יאבדו מכוחם בגלל הירידה בהפעלתם. לכן, בשלב זה, מטרת השיקום תהיה הפעלת הרגל ככל הניתן, במסגרת הוראות המנתח/ת, כדי לשמר כמה שיותר כוח בשרירי הרגל, לקצר את משך השיקום ולקבל תוצאה טובה יותר.
הצלחת הניתוח והשיקום שלאחריו תלויה במשמעת, במוטיבציה וביכולת ההתמדה של המטופל/ת.
שיקום לאחר ניתוח הוצאת מניסקוס (מניסקטומיה)
ניתוח מניסקטומיה נעשה במקרים שבהם ניתוח תפירת המניסקוס נכשל או שהקרע אינו ניתן לניתוח בשל מיקומו.
הניתוח הוא ארתרוסקופי שבו מחדירים סיב אופטי למפרק ומוציאים את המניסקוס או חלקים ממנו. הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה.
השיקום מניתוח הוצאת המניסקוס נמשך בין ארבעה לשישה שבועות. ניתן לשאת משקל על הברך מיד לאחר הניתוח, כעבור שבועיים ניתן לחזור לשגרה, וכעבור שישה שבועות כבר אפשר לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה.
מיד לאחר הניתוח יש להתחיל טיפול פיזיותרפיה שבו מתמקדים בחזרה לטווח התנועה של הברך, הכולל כיפוף ויישור מלא של המפרק, חיזוק שרירי הרגל, שיפור השליטה המוטורית של הברך וחזרה ליכולות האתלטיות של המטופל/ת טרום הפגיעה.
ברוב המקרים של הוצאת המניסקוס, מומלץ לבצע ניתוח להשתלת מניסקוס כדי למנוע דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס), אשר ללא מניסקוס יכולה להתפתח בשל עלייה בעומסים על המשטחים המפרקיים.
ישנם שני סוגי ניתוחים להשתלת מניסקוס – השתלת מניסקוס מתורם והשתלת מניסקוס מלאכותי מחומר המדמה את המניסקוס המדיאלי. הבחירה בסוג ההשתלה תלויה במספר גורמים שעליהם יש להתייעץ עם המנתח/ת על סמך מאפייני השתל הנדרש, מלאי השתלים הזמינים והצרכים של המטופל/ת.
כל התוכן באתר MEDIMAX, לרבות תוכן המופיע במאמרים באתר MEDIMAX, הוא למטרת מידע בלבד ואינו נועד בשום צורה ואופן לשמש כתחליף כלשהו לייעוץ רפואי מקצועי, אבחון או טיפול. כל המידע המוצג כאן אינו נועד לאבחון עצמי או להחליף את שירותיו של איש מקצוע רפואי.
ככלל, אנו מעודדים וממליצים לכל הקוראים לקבל ייעוץ רפואי מאיש מקצוע מוסמך המתמחה בתחום בכל שאלה לגבי הבריאות האישית ו/או מצבים רפואיים אחרים. אין להתעלם מעצה רפואית מקצועית שקיבלת מאיש מקצוע או להימנע מקבלת טיפול רפואי בגלל מידע שקראת באתר זה.
