קרע במניסקוס נמנה בין הפגיעות הנפוצות ביותר הגורמות לכאבים בברכיים. הטיפול בקרע תלוי בסוג הקרע, במיקום שלו ובצרכים של המטופל/ת. טיפול פיזיותרפיה מקל על התסמינים ומסייע בשיקום לאחר קרע במניסקוס ובמקרים רבים יכול למנוע התערבות כירורגית.
המניסקוס הוא מבנה סחוסי בצורת חצי סהר הנמצא במפרק הברך. בכל ברך ישנם שני מניסקוסים – המניסקוס המדיאלי בצד הפנימי של הברך והמניסקוס הלטרלי בצד החיצוני של הברך.
במהלך שנת החיים הראשונה המניסקוס מכיל כלי דם רבים, אך עם תחילת נשיאת המשקל על הרגל, ישנה ירידה בכלי הדם, כך שרק החלק החיצוני של המניסקוס מקבל אספקת דם, ואילו מרכז המניסקוס אינו מקבל אספקת דם. למעשה רק 10%-25% מהמניסקוס מקבל אספקת דם, דבר המעכב ריפוי ספונטני לאחר פציעות.
מה הם תפקידי המניסקוס?
בלימת זעזועים – המניסקוס חיוני לתפקוד מיטבי ולאריכות ימים של מפרק הברך. התפקיד העיקרי של המניסקוס הוא לבלום זעזועים ולפזר את העומס הדחיסתי במפרק שבין עצם הירך (femur) לבין עצם השוק (tibia), ובכך להוריד את העומס על הסחוס המפרקי. מכיוון שהקצה התחתון של עצם הירך (החלק העליון של מפרק הברך) הוא בעל צורה מעוגלת, שטח המגע בינו לבין עצם השוק הוא קטן למדי. ככל ששטח המגע שבו עובר העומס קטן יותר, כך השחיקה עלולה להיות מהירה יותר.
הגדלת שטח הממשק בין העצמות – המניסקוס, הנמצא בין עצם הירך לעצם השוק, מגדיל את שטח המגע ביניהן בערך פי 3, כך שאותו העומס עובר דרך שטח מגע הרבה יותר גדול, ובכך נמנעת השחיקה של הסחוס המכסה את הקצוות של עצם הירך ושל עצם השוק. פיזור העומס הכרחי לשמירה על בריאות המפרק, במיוחד לאור הכוחות הגדולים העוברים במפרק. כך, למשל, אם אדם שוקל 80 ק"ג, שטח המגע במפרק הברך שלו ללא מניסקוס הוא 3 ס"מ מרובעים; עם המניסקוס, שטח המגע במפרק הוא 9 ס"מ מרובעים, כך המשקל מתפרס על שטח גדול יותר, הלחץ על כל יחידת שטח קטן יותר והשחיקה קטנה יותר.
על כן, קרע של המניסקוס והוצאה מלאה או אפילו חלקית שלו (ניתוח מניסקטומיה) יקטינו את שטח המגע במפרק, העומס יגדל והשחיקה של המפרק תהיה מהירה יותר.
ייצוב מפרק הברך – המניסקוס מייצב את המפרק בזמן תנועה ומפזר את הנוזל המפרקי (הנוזל הסינוביאלי) לאורך הסחוס שבקצוות של עצם הירך והשוק, ובכך "משמן" את המפרק.
מהן הסיבות לקרע במניסקוס?
קרע במניסקוס היא פציעה נפוצה בקרב ספורטאים ואף בקרב אנשים שלא מבצעים פעילות גופנית שבשגרה.
פגיעה במניסקוס נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים, ייתכן שהסיבה לכך היא שכיחות גבוהה יותר של גברים העוסקים בספורט אגרסיבי. כמו כן, קרע במניסקוס המדיאלי (הפנימי) נפוץ יותר מאשר קרע במניסקוס הלטרלי (חיצוני) – 81% לעומת 19%.
קרע במניסקוס נגרם לרוב כתוצאה מהפעלת עומס על הברך, בשילוב תנועה סיבובית בין עצם הירך לעצם השוק תוך כיפוף קל בברך, פעולה המתרחשת בתדירות גבוהה עם שינויי כיוון מהיר, כמו במשחק כדורגל, טניס, כדוריד וכדומה. כמו כן, הפעלת העומס הגורמת לקרע יכולה להתרחש גם בהאטה לא מבוקרת מריצה מהירה, מנחיתה מקפיצה ועוד.
מכיוון שהמניסקוס המדיאלי מחובר לרצועה הצידית הפנימית (MCL), לא פעם ישנה פגיעה משולבת של המניסקוס המדיאלי ושל הרצועה הצידית. כמו כן, ישנם מקרים שבהם המניסקוס המדיאלי נפגע במקביל לרצועה הצידית וגם לרצועה הצולבת הקדמית (ACL).
קרע במניסקוס נפוץ מאוד גם בקרב אנשים מעל 40 בשל תהליך ניוון טבעי. קרעים אלה נוצרים בהדרגה, הם לא תמיד מלווים בתסמינים והם מכונים "קרעים ניווניים". על כן, ישנה עלייה בשכיחות הקרעים במניסקוס עם הגיל.
סוגי קרעים במניסקוס
ישנם סוגים שונים של קרע במניסקוס, כל אחד מהם ממוקם באזור אחר ולו מאפיינים שונים – .
- קרע אורכי (Vertical longitudinal) – קרע לאורך סיבי הסחוס אשר מהווה 40%-80% מהמקרים של מיניסקוס קרוע, לרוב במניסקוס המדיאלי. ברוב המקרים, הקרע נגרם מטראומה בגיל צעיר. לעיתים סוג קרע זה מתרחש במקביל לקרע ברצועה הצולבת הקדמית, בייחוד כאשר הקרע נמצא במניסקוס הלטרלי.
לעתים קרעים מסוג הזה הם א-סימפטומטיים ולא מפריעים לתפקוד, ובדרך כלל ניתנים לריפוי באמצעות ניתוח תפירת מניסקוס. - קרע רוחבי (Radial tears) – קרע לרוחב סיב המניסקוס המהווה 14%-15% מהמקרים של מניקסקוס קרוע. סוג קרע זה נפוץ בכל הגילים הן אצל גברים והן אצל נשים ולרוב נגרם כתוצאה מטראומה.
לרוב, קרע רדיאלי ניתן לתפירה בניתוח ארתרוסקופיה (ניתוח זעיר-פולשני של המפרק), אך זה תלוי במיקום של הקרע. כך, למשל, קרע בצידו הפנימי של המניסקוס, האזור שאספקת הדם אליו מוגבלת, לרוב לא יהיה ניתן לתפירה. - קרע אופקי (Horizontal) – קרע המקביל למשטח עצם הטיביה (העצם התחתונה במפרק הברך) אשר לרוב מתרחש בחלק האחורי של המניסקוס המדיאלי ויכול להתפתח לקרע אלכסוני (FLAP). סוג קרע זה נפוץ בעיקר בגיל מבוגר.
משום שקרע זה קשה לזיהוי בארתרוסקופיה, האבחון שלו נעשה לרוב לפי התסמינים הכוללים ברך נעולה, כאבים חזקים בברך, חוסר יכולת לכופף את הרגל וברך תפוסה בכיוונים שונים בתנועה.
הטיפול בקרע אופקי במניסקוס לרוב לא יכלול ניתוח תפירה. - קרעים ניווניים (degenerative / Osteoarthritis) – סוג הקרע הנפוץ ביותר המתרחש לרוב מעל גיל 40. סוג קרע זה נגרם משחיקה הדרגתית לאורך שנים או כתוצאה מפגיעה. היסטוריה של טראומה באזור המניסקוס יכולה להאיץ את התפתחות הקרעים הניווניים.
לקרעים אלה פוטנציאל ריפוי נמוך וברוב המקרים אינם ניתנים לתיקון בניתוח. טיפולי פיזיותרפיה יכולים לסייע בהפחתת התסמינים ובחזרה הדרגתית של תפקוד הברך. - קרע ידית דלי (bucket-handle tear) – קרע המזכיר בצורתו ידית דלי המהווה 10%-25% מהמקרים של מניסקוס קרוע. סוג קרע זה נגרם מפגיעה ועלול להתפתח מקרע אורכי, כך שהוא מתארך וחלקו הפנימי נע לכיוון מרכז הברך ומפריע ליישור הברך. במקרים רבים הקרע מתרחש במקביל לקרעים ברצועה הצולבת הקדמית.
לרוב, הטיפול בקרע מסוג זה מחייב ניתוח ארתרוסקופיה.
מה הם התסמינים לקרע טראומטי במניסקוס?
התסמינים של קרע במניסקוס משתנים בין סוג קרע אחד לאחר, לפי המיקום שלו בברך וההשפעה שלו על רצועות אחרות באזור. עם זאת, ישנם כמה תסמינים בולטים שיכולים להעיד על הבעיה:
- כאבים בקו המפרקי של הברך
- נפיחות בברך
- חוסר יציבות
- כאבים בנשיאת משקל
- חוסר יכולת ליישר הברך (לרוב מעיד על קרע ידית דלי)
- כאבים בחלק האחורי של הברך בזמן ביצוע כיפוף (לרוב מעיד על קרע בקרן האחורית של המניסקוס)
- כאבים בעת בעיטת כדור (לרוב מעיד על קרע במניסקוס המדיאלי)
- תפיסה או נעילה של הברך לאורך טווח התנועה
- "בריחה" של השוק
כיצד מאבחנים קרע במניסקוס
כבכל אבחנה רפואית, כדי לאבחן קרע במניסקוס יש לבצע ראיון – תשאול על היסטוריה רפואית, מיקום הכאב והתסמינים הנלווים לו, וכן בדיקה פיזיולוגית של הברך.
ישנם כמה מבדקים לאבחון קרע במניסקוס ולקביעת סוג הקרע –
מבחן טסלי (Thessaly test) – בדיקה של העמסת משקל שבה על המטופל/ת לעמוד על רגל אחת תוך כיפוף קל בברך וביצוע תנועות סיבוביות במפרק הברך. מטרת בדיקה זו היא לעורר את התסמינים שעליהם דווח בתשאול.
צילום רנטגן – אף על פי שצילום רנטגן אינו מציג את המניסקוס, הוא כן מדגים את המרווח שבין עצם הירך לעצם השוק. היצרות המרווח יכולה להעיד על שינויים ניווניים במפרק הברך.
אולטרסאונד – אף על פי שבבדיקת אולטרסאונד לא ניתן לראות את המניסקוס במלואו, כן ניתן לראות את הגבולות החיצוניים שלו ומאפשר לזהות בהם קרעים.
MRI – סריקה המספקת תמונה מלאה של המניסקוס ומאפשרת לצפות בקרעים בדיוק גבוה.
ארתרוספקופיה – ניתוח בהרדמה כללית המיועד לאבחון ולביצוע פרוצדורות ניתוחיות. בניתוח מוחדרת מצלמה וכלים ניתוחיים למפרק הברך דרך 3-2 חורים. בדיקה זו היא המהימנה ביותר לאבחון פגיעות בברך ולקבלת החלטה על אופן הטיפול – ניתוח תפירה או פרוצדורה אחרת.
טיפול בקרע במניסקוס
לא כל מקרה של מניסקוס קרוע מחייב טיפול. לעתים הכאבים חולפים מעצמם וניתן לחזור לשגרה ללא התערבות רפואית משום סוג. יתרה מכך, ישנם אנשים עם קרע במניסקוס שכלל לא מודעים לכך, וחייהם מתנהלים כבשגרה, לרבות פעילות ספורטיבית.
עם זאת, לאנשים הסובלים מכאבים ומתסמינים או שהקרע משפיע על חייהם בצורה כזו או אחרת, מומלץ לפנות לאבחון אורתופדי ולטיפול פיזיותרפיה.
הטיפול במניסקוס קרוע תלוי בסוג הקרע ובמיקום שלו וכן הוא צריך להיות מותאם לצרכים ולרצונות של כל מטופל/ת.
טיפול פיזיותרפיה לקרע במניסקוס
טיפול פיזיותרפיה הוא למעשה טיפול שמרני, ללא התערבות כירורגית, אשר מטרתו להקל על התסמינים הקיימים, ובד בבד לשקם את הברך ולאפשר חזרה מלאה לשגרה, לרבות פעילות ספורטיבית מכל הסוגים. על כן, טיפול פיזיותרפיה מתמקד בכמה מהלכים –
- ניהול התסמינים – כיצד להתייחס לכאב, מתי ניתן לעבוד עם כאב ומתי כדאי להוריד עומס.
- ניהול עומסים – בניית תוכנית טיפולים מסודרת של העלאת עומסים על הברך עד לכדי נשיאת עומסים כמו לפני הפגיעה.
- שיפור טווח תנועה – תרגול הגדלת טווח התנועה של הברך באמצעות טכניקות שונות.
- שיפור השליטה המוטורית – תרגול השליטה המוטורית שנפגעה בעקבות הקרע.
ניתוח תפירת מניסקוס
ניתוח תפירה הוא הפתרון המועדף במקרים שבהם הטיפול השמרני לא הוביל לתוצאה הרצויה. עם זאת, לא כל סוגי הקרעים ניתנים לטיפול באמצעות ניתוח זה. הניתוח יכול לסייע במקרים של קרעים קצרים הממוקמים באזורים הפריפריים (החיצוניים) של המניסקוס. לאזורים אלה אספקת דם טובה לעומת האזורים הפנימיים, אך אלו מהווים רק 10% בלבד מסוגי הקרעים במניסקוס. כך, למשל, הניתוח אינו מתאים לקרעים ניווניים, לקרעים רוחביים ולקרעים אלכסוניים.
הניתוח נעשה בטכניקת ארתרוסקופיה ובו תופרים את הקרע במניסקוס. הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה. ההתאוששות מניתוח תפירת מניסקוס איטית ונמשכת בין ארבעה לשישה חודשים. בשבועות הראשונים אין לדרוך על הרגל המנותחת בשל הצורך לשמור על הרקמה.
הצלחת הניתוח תלויה במספר גורמים – מיקום הקרע, איכות התפירה ופגיעות נוספות הנלוות לקרע, כמו קרע באחת מרצועות הברך.
מיד לאחר הניתוח מומלץ להתחיל את השיקום באמצעות טיפול פיזיותרפיה מותאם.
מניסקטומיה – ניתוח הוצאת מניסקוס
ניתוח הוצאת מניסקוס נעשה במקרים שבהם הקרע אינו ניתן לתפירה וכן כאשר ניתוח התפירה נכשל.
הניתוח נעשה בטכניקת ארתרוסקופיה ובו מוציאים את המניסקוס באופן חלקי או מלא, לפי הצורך. הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה.
החיסרון העיקרי בסוג ניתוח זה הוא הגברת הסיכוי לפתח דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס), זאת משום שעם הוצאת המניסקוס ישנה עלייה משמעותית בעומסים הפועלים על המשטחים המפרקיים היכולה להגיע עד לכ-200%-300%.
על כן, כדי למנוע שחיקה של המפרק והתפתחות של דלקת המפרקים, מומלץ לבצע ניתוח להשתלת מניסקוס. מחקרים מראים שלניתוח השתלת מניסקוס יש תוצאות מצוינות הן בהחלמה של הרקמה והן בחזרה לתפקוד של המושתל/ת. זמן ההחלמה מניתוח השתלת מניסקוס הוא כ-6 חודשים. טיפולי פיזיותרפיה לשיקום הברך מסייע להגיע לתוצאה מיטבית לאחר הניתוח.
- השתלת מניסקוס מתורם – רקמת המניסקוס נלקחת מבנק תורמים. טרם ההשתלה, על המטופל/ת לעבור בדיקות, צילומים וסריקת MRI כדי לאתר את רקמת המניסקוס המתאימה להשתלה. חסרונות בשתל מתורם הם שישנו מספר מוגבל של שתלים הזמינים וכן משום שיש צורך בשתל מדויק בגודלו בהתאם למניסקוס שהוצא מגוף המטופל/ת.
- השתלת מניסקוס מלאכותי NUsurface – פיתוח חדשני המדמה את המניסקוס המדיאלי. השתל עשוי חומר פלסטי הנקרא פוליקרבונט-יורטן אשר מחקה את תפקודו של המניסקוס ותורם להגנה על המפרק מפני המשך שחיקה. מבנה השתל מאפשר השתלה ללא קיבועים לעצמות או לרקמות רכות. השתל מוחדר באמצעות חתך קטן בקדמת הברך.
כל התוכן באתר MEDIMAX, לרבות תוכן המופיע במאמרים באתר MEDIMAX, הוא למטרת מידע בלבד ואינו נועד בשום צורה ואופן לשמש כתחליף כלשהו לייעוץ רפואי מקצועי, אבחון או טיפול. כל המידע המוצג כאן אינו נועד לאבחון עצמי או להחליף את שירותיו של איש מקצוע רפואי.
ככלל, אנו מעודדים וממליצים לכל הקוראים לקבל ייעוץ רפואי מאיש מקצוע מוסמך המתמחה בתחום בכל שאלה לגבי הבריאות האישית ו/או מצבים רפואיים אחרים. אין להתעלם מעצה רפואית מקצועית שקיבלת מאיש מקצוע או להימנע מקבלת טיפול רפואי בגלל מידע שקראת באתר זה.
