פריצת דיסק צווארי מתאפיינת בעיקר בכאבי צוואר, אך לעתים מלווה גם בכאבי ראש ובהקרנה של הכאב לכתף וליד. טיפול פיזיותרפיה שמרני מסייע בהפחתת הכאבים ומונע התערבות כירורגית.
כאבי צוואר הם מהתלונות הנפוצות ביותר הקשורות למערכת שריר שלד, וכ-70% מהאנשים יסבלו מהם במהלך חייהם. כאב צוואר מוגדר ככאב באזור שבין בסיס הגולגולת ועד החלק העליון של השכמות והוא יכול להיות מלווה בכאב ראש או להקרין כאב לכתף וליד, ביחד או לחוד.
אחת הסיבות שיכולות לגרום לכאב צוואר היא פריצת דיסק – מצב שיכול להתפתח עם הזמן כתוצאה משחיקה של הדיסק או כתוצאה מטראומה כמו תאונה או כל חבלה אחרת באזור הראש או הצוואר.
כדי להבין טוב יותר את הבעיה, יש להכיר את מבנה עמוד השדרה.
עמוד השדרה מורכב מ-24 חוליות והוא מחולק למספר אזורים: עמוד השדרה הצווארי המורכב מ-7 חוליות הממוספרות מלמעלה למטה, כאשר החוליה העליונה ביותר היא חוליה C-1 המחוברת לגולגולת, והחוליה התחתונה ביותר היא C-7 אשר יוצרת מפרק עם החוליה העליונה של עמוד השדרה הגבי.
עמוד השדרה הגבי מורכב מ-12 חוליות אשר אליהן מחוברות הצלעות.
עמוד השדרה המותני מורכב מ-5 חוליות, אשר יחד מכונות "גב תחתון" (אזור נוסף הגורם לכאבים וללא מעט בעיות).
המונח המקצועי לעמוד השדרה הצווארי הוא עמוד השדרה הסרוויקאלי, מהמילה Cervical, ולכן כשמתארים באיזו חוליה יש בעיה, נהוג לציין C ואת המספר של החוליה. לדוגמה, כשאומרים שיש פריצת דיסק צווארית בחוליה 7C6- הכוונה שיש פריצה בדיסק אשר נמצא בין החוליה השישית לחוליה השביעית של הצוואר.
הדיסק הבין-חולייתי נמצא בין שתי חוליות ותפקידו לבלום זעזועים. הדיסק מורכב מטבעות סחוס בהיקפו החיצוני כאשר מרכז הדיסק מלא בנוזל דמוי ג'לי. מבנה זה של הדיסק מאפשר לו לווסת ביעילות את העומסים העוברים דרך עמוד השדרה. הדיסק מתחבר לחוליות שמעליו ומתחתיו דרך הסחוס ההיאליני, המכסה את החלק התחתון והעליון של גופי החוליות.
פתולוגיות נפוצות של פריצת דיסק צווארי
יש מספר פתולוגיות נפוצות שהדיסק עלול לסבול מהן, המשותף לכולן הוא שהן מתארות מצב שבו הדיסק יצא מהגבולות שבהם הוא אמור להימצא. השוני בין הפתולוגיות הוא באופן שבו הוא יצא מהגבול, בהיקף שלו ובמיקום שלו.
- בלט דיסק – מצב שבו הדיסק בולט בצורה סימטרית מחוץ לגבולות המקוריים שלו. במצב זה, הדיסק בולט ביותר מרבע מהיקפו.
- פרוטרוזיה – מצב שבו הדיסק בולט בפחות מרבע מהיקפו באופן לא סימטרי, כך שבסיס החלק הבולט רחב יותר מקצהו, דבר הנותן לבליטה צורה של קונוס.
- אקסטרוזיה – כמו בפרוטרוזיה, זה מצב שבו הדיסק בולט בפחות מרבע מהיקפו, אך במקרה זה בסיס הבליטה צר יותר מאשר קצה הבליטה, דבר הנותן לבליטה מראה של פטריה.
פריצת דיסק יכולה לבוא לידי ביטוי בכאב באזור הצוואר בלבד, בכאב המוקרן ליד בלבד או לשניהם יחד. נוסף לגורמים אלה, פריצת דיסק עלולה לגרום לחולשה באחת מקבוצות השרירים ביד, לדוגמה חולשה בכפיפת מרפק. הדבר קורה מכיוון שהדיסק לוחץ על אחד העצבים היוצאים מעמוד השדרה ומעצבב את איבר המטרה שלו. לחץ זה של הדיסק על העצב יכול לבוא לידי ביטוי בכאב, בירידה בתחושה ובירידה בכוח. ככל שהלחץ על העצב יהיה גדול יותר, כך התסמינים יהיו רבים וחזקים יותר.
גורמים של פריצת דיסק צווארי
פריצת דיסק יכולה להיגרם מטראומה או מתהליך ניווני. אחד הגורמים הנפוצים לטראומה בצוואר הוא תאונות דרכים. במקרה שמתקבלת אבחנה של פריצת דיסק ללא אירוע טראומטי שקרה בצוואר, סביר להניח שפריצת הדיסק נוצרה מתהליך ניווני. תהליך ניווני הוא תהליך אשר כל אחד עובר אותו עם השנים, כלומר ככל שעובר הזמן יש יותר שינויים ניווניים. עם זאת, לא כל תהליך ניווני יגרום לכאבים. יש אנשים שיש להם פריצת דיסק צווארית והם כלל לא מודעים לכך כי מעולם לא סבלו מכאב. על כן, אם לא מדובר בטראומה הסיבה לפריצת דיסק היא אדיופטית, משמע לא ידועה.
מחקר שנערך בשנת 2019 בארצות הברית ניסה להתחקות אחר הגורמים האפשריים לכאבי צוואר, זאת במטרה להבין אם יש קשר בין ביצוע פעולה מסוימת לבין כאבים בצוואר בכלל וכאב בשל פריצת דיסק צווארי בפרט.
במחקר השתתפו 107 נבדקים כאשר כולם סבלו מתסמינים של פריצת דיסק, ובהם כאב צוואר עם הקרנה לכתף וליד או ללא הקרנה. כל הנבדקים ביצעו בדיקת MRI או CT, והנבדקים שנשארו במחקר הם רק אלה שניתן היה לראות בבדיקות ההדמיה שלהם שישנה פריצת דיסק צווארי במידה כלשהי. כ-65% מהנבדקים דיווחו שלא היה אירוע ספציפי שגרם לתחילת הכאבים וכי הם התחילו באופן ספונטני.
במחקרים אחרים בוצעו בדיקות MRI או CT לנבדקים שכלל אינם סובלים מכאב צוואר במטרה להשוות את שכיחות הממצאים הפתולוגיים בהשוואה לאנשים הסובלים מכאב. תוצאות הראו כי ניתן לראות פתולוגיות כמו פריצת דיסק גם אצל אנשים שלא דיווחו על כאב וכי השכיחות של הפתולוגיות עולה עם הגיל. מכאן ניתן להסיק שפריצת דיסק היא לא בהכרח הגורם הבלעדי לכאב שהנבדקים חשים ובמקרים רבים זהו ממצא נורמלי כחלק מהשינויים שקורים עם הגיל.
פריצת דיסק צווארי תסמינים
פריצת דיסק צווארי אינה הגורם היחיד לכאבים בצוואר. כדי לאתר את מקור הכאב יש לפנות לפיזיותרפיסט/ית ולבצע בדיקה קלינית שבה סוקרים את התסמינים ושוללים אם הם מתאימים לפריצת דיסק או לבעיה אחרת. בהתאם לתוצאות הבדיקה יוחלט אם כדאי לפנות לבדיקת המשך אצל אורתופד/ית או מומחה/ית עמוד שדרה וכן אם התסמינים הקליניים מחייבים לעשות בדיקת הדמיה כמו CT או MRI. תסמינים אלה יכולים להיות חולשה באחת התנועות ביד, לדוגמה חולשה בכפיפה או ביישור של המרפק וכן בעת תנועת הרמה, לחיצה ודחיפה. חולשה זו יכולה להצביע על כך שכנראה יש לחץ על שורש העצב היוצא מעמוד השדרה ויש לבצע בדיקה כדי לאשש את המצב ולאמוד את חומרת המצב.
לאחר קבלת כל המידע הרלוונטי ניתן לקבל החלטה אם נדרשת התערבות כירורגית או שעדיף קודם לפנות לשיקום פיזיותרפיה שמרני.
חשוב להדגיש שבדיקות הדמיה של עמוד השדרה הצווארי עשויות להראות מגוון רחב של שינויים, חלקם יכולים להיות מולדים וחלקם התפתחו עם הזמן. כמעט שאין בדיקות MRI שלא מתגלים בהן שינויים כאלה או אחרים, שחלקם כלל אינם מלווים בכאבים או בתסמינים אחרים. השינויים במבנה עמוד השדרה מתרבים עם הגיל, וככל שאדם מבוגר יותר כך יהיו יותר שינויים.
טיפול בפריצת דיסק צווארי
פיזיותרפיה נמצא יעיל ברוב המקרים של טיפול בפריצת דיסק צווארי. הטיפול מסייע בהפחתת הכאב ובחזרה לשגרת פעילות מלאה. רק במקרים חריגים, שבהם טיפול הפיזיותרפיה לא הקל על המצב, ניתן לשקול לפנות לטיפול כירורגי.
אצלינו בקליניקה, תוכנית הטיפולים מותאמת באופן אישי לתסמינים ולצרכים של כל מטופל ומטופלת. החלק החשוב ביותר בשיקום הוא ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים. מחקרים מראים כי התרגול מסייע לא רק בהפחתת הכאבים אלא גם בהורדת הסיכוי להישנות של הבעיה. נוסף לתרגילים, השיקום כולל טיפול באמצעות מכשירים טכנולוגים מתקדמים כמו לייזר, חשמל ואולטרסאונד, אשר מסייעים גם כן בהפחתת הכאבים.
