ב ל ו ג

כאב בצד החיצוני של הברך – גורמים, אבחון ודרכי טיפול

טיפול בכאב בצד הברך MEDIMAX

כאב בצד הברך הוא תלונה שכיחה בקרב רצים וספורטאים, אך יכול להופיע גם אצל אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית. הכירו את הגורמים, דרכי האבחון והטיפולים היעילים ביותר לשיקום מלא וחזרה לפעילות ללא כאב.

 

כאב בצד הברך – בתכל'ס

  • ממה נגרם כאב בצד החיצוני של הברך: תסמונת הרצועה האיליוטיביאלית (ITBS), הנובעת מלחץ חוזר של הרצועה על הרקמות מתחתיה בצד הברך. יכול להיגרם גם בשל דלקת בבורסה הלטרלית, קרע ברצועה הלטרלית ומגורמים אנטומיים ומבניים של הגוף.
  • התסמינים: כאב בצד החיצוני של הברך שמחמיר בריצה, בעלייה ובירידה במדרגות, לעיתים מלווה בתחושת צריבה או ברגישות מקומית.
  • האבחון: תשאול רפואי ובדיקה קלינית, כולל בדיקות עומס על הברך, ואם צריך אז גם בדיקות הדמיה.
  • הטיפול: פיזיותרפיה מותאמת אישית הכוללת חיזוק שרירי הירך והעכוז, שיפור שליטה ותנועה, התאמת עומסים, תיקון טכניקת ריצה ושימוש בגלי הלם, דיקור יבש וטכניקות מנואליות.
  • זמן החלמה: לרוב בתוך 4–8 שבועות של שיקום עקבי, וחזרה מלאה לריצה ולפעילות בתוך 8–12 שבועות, בהתאם לחומרת המצב.

 

כאב בצד הברך – למה זה קורה?

כאב בצד החיצוני של הברך נובע לרוב כתוצאה מלחץ חוזר על הרקמות שבצד הברך, בעיקר בשטח הגבול בין הרצועה האיליוטיביאלית לעצם הירך. בעבר נהוג היה לחשוב שהכאב נובע מחיכוך של הרצועה על פני העצם, אך מחקרים עדכניים מראים שהמנגנון שונה: בכיפוף הברך מעבר לכ-30°, הרצועה לוחצת על הרקמות הרכות שמתחתיה, מה שמפעיל גירוי וכאב מקומי.

הכאב נפוץ במיוחד אצל מי שמבצעים תנועות חוזרות של כיפוף ויישור הברך, כמו ריצה, רכיבה על אופניים והליכה ממושכת. תמיכה לקויה של שרירי הירך, בעיקר של שריר העכוז התיכון (Gluteus Medius), מובילה לחוסר יציבות של האגן ולעומס מוגבר על הברך בכל צעד.

 

כאב בצד הברך – גורמים נפוצים

ישנם מספר מצבים שיכולים לגרום לכאב בצד החיצוני של הברך, חשוב להבחין ביניהם כדי לקבל טיפול מתאים:

  • תסמונת הרצועה האיליוטיביאלית (ITBS): כאב שנובע מלחץ חוזר של הרצועה על הרקמות בצד החיצוני של הברך. התסמונת מתאפיינת בכאב חד מעל מפרק הברך המתגבר בריצה ובירידות ולעיתים מלווה תחושת צריבה. התסמונת נפוצה בעיקר בקרב רצים.
  • דלקת בבורסה הלטרלית: דלקת בכיס הסינוביאלי הממוקם בצד החיצוני של הברך. הדלקת יכולה להתפתח כתוצאה מגירוי חוזר של הרצועה.
  • קרע ברצועה הלטרלית: פגיעה ברצועה שמייצבת את הברך מצדה החיצוני. הקרע לרוב נגרם בשל טראומה ומתאפיין בכאב ובחוסר יציבות.

 

כאב בצד החיצוני של הברך בזמן ריצה

אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאב בצד החיצוני של הברך בריצה הוא תסמונת הרצועה האיליוטיביאלית, המהווה כ-10%–14% מכלל הפציעות בריצה.

הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות של התסמונת הם:

  • עלייה מהירה בנפח האימון – הגדלה של יותר מ-10% בנפח האימון הגורם לעומס יתר על הרקמות.
  • היחלשות של שרירי הירך – בעיקר של שריר העכוז התיכון, גורמת לצניחת אגן ולהגדלת הלחץ על הברך בכל נחיתה.
  • שינוי פתאומי במשטח הריצה – למשל מעבר מריצה על עפר לריצה על אספלט.
  • ריצה בירידה – מגבירה את הלחץ על הרצועה.
  • טכניקת ריצה לא מתאימה – למשל צעדים גדולים מדי, נחיתה קשה וריצת crossover שבה כפות הרגליים נוחתות פנימה מדי, מעבר לקו האמצע של הגוף.

 

נוסף לתסמונת הרצועה האיליוטיביאלית, כאבים בצד הברך בריצה יכולים לנבוע גם בשל גורמים אנטומיים ומבניים כמו הבדל באורך הרגליים, גמישות יותר בברך קריסה של כף הרגל (פרונציית יתר). כמו כן, גם הגיל מהווה פקטור והשכיחות לכאב בצד החיצוני של הברך עולה עם הגיל, בעיקר בקרב נשים בשל המבנה האנטומי של האגן.

 

כאבים בברך בריצה – מתי מדובר בעומס ומתי בפציעה

חשוב להבחין בין כאב שנובע מעומס יתר לבין כאב שנובע מפציעה אקוטית:

כאב בברך בריצה מעומס יתר:

  • מתפתח בהדרגה
  • מתחיל לרוב לאחר ריצה ממושכת ועם הזמן מופיע מוקדם יותר בשלב הריצה
  • מתגבר בירידות ובפעולות כמו ירידה במדרגות
  • לרוב ללא פגיעה או טראומה נקודתית

כאב מפציעה אקוטית

  • מופיע בפתאומית, לעיתים בעקבות פגיעה ספציפית
  • יכול להיות מלווה בנפיחות, בחבורות כחולות ובמגבלות בתנועה

במקרה שאי אפשר לדרוך על הרגל מיד לאחר האירוע, יש לפנות לבדיקה רפואית מיידית כדי לשלול שבר.

 

מתי כאב בצד החיצוני של הברך מחמיר ומצריך טיפול

יש לפנות לאבחון מקור הכאב ולטיפול במצבים הבאים:

  • הכאב נמשך מעבר למספר ימים ולא חולף עם מנוחה
  • הכאב מופיע גם בפעולות יומיומיות כמו הליכה, ירידת מדרגות ואף במנוחה
  • תחושת חוסר יציבות בברך
  • הכאב מונע ביצוע של פעילות יומיומית

 

אבחון וטיפול בכאב בצד החיצוני של הברך

לרוב, האבחון של כאב בצד הברך מתבצע בכמה שלבים:

  • סקירה רפואית: תשאול על ההיסטוריה של הכאב – מתי התחיל, אילו פעולות מחמירות את הכאב, שינויים בשגרת האימונים ופציעות עבר.
  • בדיקה קלינית: בדיקת רגישות למגע בצד הברך (לרוב כ-2–3 ס"מ מעל מפרק הברך), בדיקת טווחי תנועה ופעולות המעמיסות את הרצועה, כמו ריצה, קפיצות ועמידה על קצות האצבעות. סימן אופייני הוא כאב המחמיר כאשר הברך נמצאת בכיפוף של כ-30° (מבחן נובל).
  • בדיקות הדמיה: אולטרסאונד ו-MRI מסייעים לשלול פתולוגיות אחרות כמו קרעים ברצועות, דלקת בבורסה ופגיעות בסחוס.

 

אצלינו בקליניקה, הטיפול בכאב בצד הברך מותאם באופן פרטני לפי הצרכים של כל מטופל ומטופלת ומתמקד בחזרה לשגרה הן של פעולות יומיומיות והן של פעילות ספורטיבית.

לרוב, תוכנית השיקום כוללת:

  • תרגילי חיזוק
  • שיפור השליטה המוטורית באמצעות תרגילים
  • טיפול בגלי הלם אשר יכול לעזור בהפחתת הכאב
  • טכניקות מנואליות כמו עיסוי רקמות
  • דיקור יבש לשחרור שרירים מכווצים
  • התאמת טכניקת הריצה – לדוגמה הפחתה או הגברת קצב הצעדים

מחקרים מראים שהכאב משתפר בתוך 4–8 שבועות של שיקום עקבי וכי חזרה לפעילות מלאה, לרבות ריצה, יכולה להימשך 8–12 שבועות, תלוי בחומרת המצב.

 

שאלות נפוצות

מה גורם לכאב בצד החיצוני של הברך?

הגורם השכיח ביותר לכאב בצד הברך הוא תסמונת הרצועה האיליוטיביאלית, שנובעת מלחץ חוזר של הרצועה על הרקמות בצד הברך. התסמונת יכולה להתפתח בשל חולשה של שרירי הירך, עומס יתר באימון, שינוי פתאומי במשטח הריצה וטכניקת ריצה לקויה.

האם אפשר לרוץ עם כאב בצד הברך?

בשלב האקוטי מומלץ להפחית את עצימות הריצה ואף להפסיק באופן זמני כדי למנוע החמרה. החזרה לריצה צריכה להיות הדרגתית, תוך שמירה על עלייה בנפח ריצה שבועי של 10% ולפי עוצמת הכאב.

כמה זמן לוקח להחלים מ-ITBS?

עם טיפול פיזיותרפיה מותאם אישית, הכולל תרגילי חיזוק ושיפור השליטה המוטורית, ניתן לראות שיפור משמעותי בתוך 4–8 שבועות, וחזרה מלאה לריצה בתוך 8–12 שבועות.

מאת: מיכאל גרשנזון (B.P.T.) — פיזיותרפיסט ראשי ומייסד מדימקס פיזיותרפיה. מומחה בשיקום אורתופדי, פציעות ספורט וטיפולים וסטיבולריים.
תאריך פרסום: 15 בפברואר 2026 | עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026

המידע המופיע באתר MEDIMAX, לרבות מאמרים ותכנים מקצועיים, נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול רפואי מקצועי. המידע באתר אינו מיועד לאבחון עצמי ואינו מחליף פנייה או ייעוץ של איש מקצוע רפואי מוסמך. בכל שאלה או בעיה רפואית יש לפנות לרופא ו/או לאיש מקצוע רפואי מוסמך. אין להתעלם מייעוץ רפואי מקצועי ואין להימנע או לעכב קבלת טיפול רפואי עקב מידע שנקרא באתר זה.