הסתיידות בכתף: גורמים, תסמינים וטיפול פיזיותרפיה

הסתיידות בכתף היא הצטברות של משקעי סידן בגידים המתאפיינת בכאבים ובמגבלות בטווח התנועה של הכתף. טיפול פיזיותרפיה מסייע בהקלה על הכאבים ובחזרה לביצוע פעולות שנפגעו מהמצב.

מהי הסתיידות בכתף וכיצד היא מטופלת? (בתכל'ס)

• מה זה הסתיידות בכתף: הצטברות של משקעי סידן בגידי הכתף, לרוב בגיד הסופראספינאטוס. הבעיה נפוצה בקרב נשים בגיל 30–50 ומאובחנת ביותר מ-50% מהמקרים של בעיות הכתף.
• התסמינים: כאב עמום בעוצמה נמוכה המופיע לאורך היום ומחמיר בתנועה. בכ-50% מהמקרים הכאב מתעצם בלילה ומלווה בהגבלת טווח התנועה. לעיתים הכאב חולף מעצמו תוך ימים ספורים, ולעיתים הופך לכרוני ונמשך חודשים ואף שנים.
• האבחון: תשאול רפואי לאיסוף היסטוריה ומידע על התסמינים, בדיקה קלינית לזיהוי מגבלות ופעולות מעוררות כאב וסקירת אולטרסאונד לזיהוי משקעי הסידן ופתולוגיות נוספות.
• הטיפול: פיזיותרפיה כקו טיפול ראשון, המתמקדת בהפחתת כאב, בהרחבת טווחי תנועה ובשיפור היכולת התפקודית. במידת הצורך ניתן לשלב משככי כאבים או זריקות סטרואידים. ניתוח נשקל כמוצא אחרון לאחר מיצוי טיפול שמרני.
• משך ההחלמה: משתנה בהתאם לחומרת המצב. במקרה של ניתוח, השיקום נמשך כשלושה חודשים להקלה משמעותית בכאב ועוד שלושה חודשים לשיקום מלא.

מה זה הסתיידות בכתף?

הסתיידות בכתף, או דלקת מסוידת של גידי הכתף ,(Calcific Tendinopathy) היא הצטברות של משקעי סידן בגידי הכתף. התופעה שכיחה באוכלוסייה הבוגרת, ומאובחנת ביותר מ־50% ממקרי בעיות הכתף. ההסתיידות נפוצה במיוחד בקרב נשים בגיל 30–50, אם כי לעיתים מופיעה גם אצל ילדים.

ברוב המקרים, ההסתיידות מתפתחת לאורך זמן, לעיתים במשך שנים. לרוב היא אינה מלווה בתסמינים, אך בשלבים מתקדמים היא עלולה לגרום לדלקת מקומית, לכאבים ולהגבלה בתנועת הכתף.

הגורמים להצטברות המשקעים אינם ידועים בוודאות, יש המייחסים זאת לפעילות יתר של הכתפיים ואחרים דווקא לחוסר פעילות. נכון להיום, אין די נתונים לקביעה חד־משמעית של הסיבה.

מיקומים של הסתיידויות בכתף

הסתיידות בכתף יכולה להתפתח בכמה מקומות:

• גידי השרוול המסובב (Rotator Cuff): קבוצה של ארבעה גידים היוצרים מבנה דמוי שרוול המחבר בין השכמה לחלק העליון של עצם הזרוע, אשר אחראים על יציבות הכתף ותנועתיותה.

מבין גידים אלה, גיד שריר הסופראספינאטוס (Supraspinatus) הוא השכיח ביותר להצטברות משקעי סידן ומהווה כ־80% ממקרי ההסתיידות בכתף. תפקידו העיקרי של הגיד הוא הרחקת הזרוע מהגוף, בעיקר בזוויות נמוכות.

• גיד שריר האינפראספינטוס (Infraspinatus): גיד שאחראי על סיבוב הכתף החוצה, ומהווה כ־15% מהמקרים של הסתיידות בכתף.
• גיד הסאבסקאפולריס (Subscapularis): גיד שאחראי על תנועת הסיבוב פנימה של הכתף, ומהווה 5% מהמקרים.

הסתיידות יכולה להתפתח גם בקבוצות אחרות של גידי הכתף, אך אלה מקרים נדירים יותר, וכן במבנים נוספים בכתף, כמו ברצועות, בבורסת הכתף ובקפסולת המפרק.

נוסף לכתף, הסתיידות יכולה להיווצר גם במפרקים נוספים, כמו הירך והברך.

הסתיידות בכתף – תסמינים

התסמין הנפוץ ביותר של הסתיידות בכתף הוא כאב עמום בעוצמה נמוכה המופיע לאורך היום אשר מחמיר בתנועה, כמו סיבוב הכתף או הרמת הזרוע מעל גובה החזה.

בכ־50% מהמקרים הכאב מחמיר בלילה ומלווה בהגבלה בטווח התנועה.

ברוב המקרים, התסמינים אינם מופיעים מידע אלא רק זמן מה לאחר היווצרות המשקעים. לעיתים הכאב נמשך ימים ספורים וחולף מעצמו, ולעיתים הופך לכרוני ונמשך חודשים ואף שנים, ללא אפשרות לחיזוי מראש.

הסתיידות יכולה להופיע בשתי הכתפיים, כאשר הכאבים עשויים להופיע במקביל או ברצף בין כתף אחת לשנייה.

הסתיידות בכתף – אבחון

נוסף להסתיידות, ישנן בעיות אחרות המאופיינות בכאבים ובתסמינים דומים, כמו דלקת בכתף, עיבוי של בורסת הכתף נוקשות כרונית של מפרק הכתף וקרעים בגיד השרוול המסובב.

על כן, האבחון מתבסס בראש ובראשונה על תשאול רפואי ובדיקה קלינית לזיהוי מקור הכאב והגבלת התנועה. במידת הצורך נעזרים בבדיקות הדמיה כגון רנטגן, אולטרסאונד או MRI לצורך אישוש הממצאים באיתור המיקום של משקעי הסידן וכן פתולוגיות נוספות היכולות להוות את הסיבה לכאב.

טיפול בהסתיידות בכתף 

רוב הגישות העדכניות לטיפול בהסתיידות בכתף מתמקדות בצמצום או בהסרה של משקעי הסידן באמצעות הפעלת מנגנוני הספיגה הטבעיים של הגוף, כאשר רק במקרים חריגים יש צורך בהתערבות כירורגית.

הטיפול הראשוני הוא לרוב שמרני, כאשר פיזיותרפיה מהווה נדבך מרכזי וניתנת כטיפול עיקרי. הטיפול מתמקד בהפחתת כאבים ובהעלאה הדרגתית ומבוקרת של העומסים במטרה לשפר את התפקוד היומיומי ואת היכולת לבצע פעילות גופנית. הטיפול מותאם לתסמינים ולחומרתם, וכולל תרגילים להרחבת טווחי התנועה ולשיפור היכולת התפקודית, תוך ניהול מיטבי של הכאב – מתי לעצור ומתי להמשיך בתרגול לצורך קידום ההחלמה.

במידת הצורך ניתן לשלב טיפול תרופתי להקלה על הכאב והפחתת הדלקת באמצעות משככי כאבים מסוג NSAID או זריקות סטרואידים מקומיות.

כמו כן, בעזרת אמצעים טכנולוגיים שונים ניתן להקל על כאבים ולהאיץ את ההחלמה. כך למשל, טיפול בגלי הלם מסייע בפירוק משקעי הסידן, מזרז את ספיגתם ונחשב כחלופה לניתוח. גם אולטרסאונד, לייזר וחשמל נמצאו יעילים בהפחתת הכאב, המהווה גורם מגביל בתהליך השיקום.

ניתוח לטיפול בהסתיידות בכתף

ניתוח להסרת הסתיידות בכתף נשקל כמוצא אחרון, רק לאחר כישלון טיפול שמרני וכאשר התסמינים פוגעים באיכות החיים.

השיקום מהניתוח מתבצע באמצעות פיזיותרפיה, המתמקדת בהחזרת טווחי התנועה ובחזרה הדרגתית לפעילות יומיומית או ספורטיבית בהתאם לצרכים של המטופל/ת. מחקרים מצביעים על הקלה משמעותית בכאב ושיפור תפקודי לאחר כשלושה חודשים, כאשר שיקום מלא נמשך לרוב כשישה חודשים.

אצלנו בקליניקה, האבחון של הסתיידות בכתף מתבצע בכמה שלבים:

1. תשאול רפואי – ראיון מקיף לאיסוף היסטוריה רפואית ומידע על התסמינים של הבעיה והמאפיינים שלה.
2. בדיקה קלינית – זיהוי המגבלות והפעולות המעוררות את הכאב.
3. סקירת אולטרסאונד – זיהוי משקעי הסידן בגידים.

לאור הממצאים של האבחון, נבנה תוכנית טיפולים המותאמת באופן פרטני למגבלות ולצרכים של כל מטופל ומטופלת – מחזרה לפעילות יומיומית ועד לפעילות ספורטיבית מלאה.

שאלות נפוצות

מה גורם להסתיידות בכתף?

הגורמים להצטברות משקעי הסידן בגידי הכתף אינם ידועים בוודאות. ההשערה הרווחת היא שמדובר בתהליך ביולוגי המתרחש בתוך הגיד עצמו, ולא רק תוצאה של עומס מכני. ייתכן שקיימים גורמים תורמים כמו עומס חוזר, שינויים ניווניים או הפרעה זמנית באספקת הדם לגיד, אך נכון להיום אין הסבר חד־משמעי למנגנון היווצרות ההסתיידות.

מה התסמינים של הסתיידות בכתף?

התסמין הנפוץ ביותר של הסתיידות בכתף הוא כאב עמום בעוצמה נמוכה שמופיע לאורך היום ומחמיר בתנועה, כמו סיבוב הכתף או הרמת הזרוע מעל גובה החזה. במקרים רבים הכאב מחמיר בלילה ומלווה בהגבלה בטווח התנועה. התסמינים מופיעים לרוב לאחר זמן מהיווצרות המשקעים, ולעיתים הכאב נמשך ימים ספורים וחולף מעצמו, ולעיתים הופך לכרוני ונמשך חודשים ואף שנים.

איך מטפלים בהסתיידות בכתף?

הטיפול הראשוני הוא שמרני, כאשר פיזיותרפיה מהווה את קו הטיפול המרכזי. הטיפול מתמקד בהפחתת כאבים, בשיפור טווחי התנועה ובהחזרת היכולת התפקודית, תוך ניהול מיטבי של הכאב. במידת הצורך ניתן לשלב משככי כאבים או זריקות סטרואידים להקלה על התסמינים. אמצעים טכנולוגיים כמו גלי הלם, אולטרסאונד, לייזר וחשמל יכולים לסייע בפירוק משקעי הסידן, בהקלת כאבים ובהאצת השיקום. במקרים חמורים או לאחר כישלון טיפול שמרני, נשקל ניתוח להסרת ההסתיידות.